רגע לפני שפברואר נגמר

פברואר נגמר מחר והחודש האהוב עליי בשנה מגיע!
אני תמיד מתרגשת כשמרץ מגיע, משהו באוויר משתנה, החורף מתקלף לו לאט לאט, מתחילים לראות בהיר יותר והחורף נראה כמו זיכרון רחוק.

כמעט ושכחתי מ- Bat For Lashes והנה בשבוע שעבר קיבלתי להודעות הפייסבוק שלי לינק נעים במיוחד. שיר קצר, בלי הרבה מלודיה אבל מילים מעניינות.




ואז הגיע השיר היפייפה הזה שהזכיר לי כמה זמן לא התאהבתי. כלומר, כל יום אני מתאהבת מחדש -
בעיר שלי, בחברים, במשפחה, אבל מזמן שלא התאהבתי על אמת, כמו בזוגיות שרואים בסרטים.



החודש קיבלנו בשורה מאוד משמחת - Tame Impala מגיעים אלינו! 

אני דיי בטוחה שאבדה לנו האפשרות לבכות על כך שאמנים מן השורה לא מגיעים לכאן, היו לנו מספיק כדי להראות לנו שאנחנו אשכרה לגיטימים. בעיניי, ההופעה של הבוס הגדול הכי מרגשת. מתי ארקייד פייר מגיעים?!  



החורף עוד מעט נגמר וזה דווקא לא מעציב אותי. ברור שאין כיף גדול משירי חורף אפורים וגשם בחוץ ולהתכרבל בפוך עם הבקבוק החם והתה, אבל גם לקיץ יש את הקסם שלו. בחורף אתה נורא מתכנס, יוצא מוקדם, נשאר הרבה בבית, משמין. בקיץ הרחוב פתאום נהיה חגיגה אחת גדולה! כולם אוטומטית שמחים, השמלות מתנפנפות והאווירה נהיית קלילה יותר.

 עד שזה קורה, תיהנו מהקאבר הזה ל- The Sound Of Silence שמצאתי במקרה בשיטוטי היוטיוב הרגילים שלי. קאבר מרגש.

את הפלייליסט החדש שלי שמעתם?
האמת שהוא הושפע מהוולנטיינס ומכל האהבה שהייתה באוויר באותו היום, אבל הפלייליסט הזה הוא דווקא לרגעים אינטימים יותר, פחות קיט'שים. תיהנו.

בשישי ראיתי סרט מזעזע, חדר. אני לא בנוייה לסרטים האלה. הייתי צריכה להעביר את כל שבת בצפייה בטראש האהוב עליי, הקרנשיאנס', כדי לשכוח ממנו. בשבת המשכתי עם הקו הטראשי וראיתי סרט אמריקאי שאני אפילו לא זוכרת את שמו, הוא אמנם היה הוליוודי מטופש, אבל המוזיקה הייתה מעולה!
אז הנה אחד השירים שיותר אהבתי.

לפני כשבוע יצא השיר של ברי סחרוף ואני עדיין לא החלטתי מה דעתי עליו (האמת, לא השתגעתי).

יש חדש לריצארד אשקרופט!
אהוב הניינטיז, ואחד הקולות שיצרו לנו פסקול ילדות מושלם יצא עם שיר חדש שאם לא הייתי יודעת שמדובר בו כנראה לא הייתי מנחשת. למרות שאם תקשיבו טוב טוב, ברקע תוכלו לשמוע סממנים ושאריות של
The Verve. אהבתי. 

לסיום, אני משאירה אתכם עם אחד השירים האהובים עליי בתקופה האחרונה. 
אם רק הייתם רואים את החיוך שלי כשאני שומעת אותו. 

מוזמנים להגיע לפוסטר (שלמה המלך 38) כל רביעי, אני שם מ- 21:00.

Shira.T

Take A Fiver >>

הראיון של ראין אדאמס שואל את טיילור סוויפט שאלות על האלבום, על המילים ועל השירים כל כך סיקרן אותי. ואני עדיין לא נרגעת מהדבר המטורף שעשה אדאמס - לקחת את השירים הסופר קיטשים של סוויפט ולהפוך אותם ליצירת מופת, זו התעלות בכל מובן אפשרי. 

בינינו, גם את סוויפט אני מאוד אוהבת, השירים שלה בסך הכל עושים כיף ומחזירים לי את הרצון לחזור להיות ילדה שלא אכפת לה מכלום.


קחו לכם לכם את אחד הקאברים הכי מוצלחים.




השיר החדש של J.Viewz יחד עם Milosh מ- Rhye גורם לי לרצות להתאהב. לרצות לשבת במרפסת כשבחוץ גשם שוטף ורק לשמוע אותו בריפיט, חזק חזק. כל כך כל כך יפה. 

אני לא מבינה למה החורף מסרב להגיע. יום של גשם, ואחר כך שבועיים של קיץ. הריי זה בדיוק הזמן שלו להגיע, אמצע נובמבר. בשנה שעברה בזמן הזה היה קר וגשום ואפור, יאללה - בוא! מה שמזכיר לי שבזמן האחרון קיבלתי יותר מידיי בקשות לפלייליסט חורף, אז פלייליסט חורף, בינתיים רק ההתחלה:

השבוע ביקשתי בעמוד הפייסבוק שלי המלצות לאלבומים שיעיפו אותי, כמו האלבום עוצר הנשימה של The War On Drugs. קיבלתי כמה המלצות, אבל הטובה ביותר הייתה על Mac Demarco, כיף לחורף.

אהובתי הנצחית, אלניס מוריסט, יודעת גם לצחוק על עצמה. אני אוהבת אנשים שלא לוקחים את עצמם יותר מידיי ברצינות, גם אני קצת כזו, כמובן לא כמו שהייתי רוצה, אבל זה גם מה יש. קבלו את גרסת Ironic, שנת 2015. 

Shira.T

Playlist + Post = Happines

הרבה זמן לא התרגשתי לשמוע שיר חדש. לא מעט זמן חיכיתי לחדש של CHVRCHES והנה זה סוף סוף קרה. רגע לפני שלחצתי על הפליי לשמוע את השיר החדש חששתי שמא יאכזבו אותי אך לשמחתי מהרגע הראשון ששמעתי אותו הרגשתי התעוררות וויברצייה בגופי. הסאונד הכל כך מגניב ואייטיזי של הלהקה הזו הופך אותן לאחת האהובות עליי. כשזה זה, זה פשוט זה.

השיר החדש של בק בא בדיוק בזמן, כבר לא ביכולתי לשמוע את Morning Phase, כי כמה אפשר לטבוע במלנכוליה של האלבום המדהים באמת מדהים הזה. Dreams הוא בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע עכשיו.

יש לי יום אחד בשבוע אותו אני מקדישה לשיטוט ברחבי הרשת הגועשת וחיפוש אחרי שירים חדשים ואלבומים מעניינים. אתמול נתקלתי בשיר הזה. לחצתי פליי ואהבתי. נכון, זה קצת קיטש', ונכון, לא מדובר במשהו מיוחד, לפחות לא נשמע ככה, אבל הקלילות, הביטים והסאונד שמזכיר כל כך הרבה דברים שכבר שמעתי מדביק אותי אליו.  

 

המשכתי לשמוע, ואז הגיע השיר הזה. אהבתי, אפילו יותר.



הלכתי השבוע לשקיעה בים, מה שבכלל לא קורה הרבה, הבאתי את האזניות הגדולות שלי ופתאום כל כך היה בא לי לשמוע את רדיוהד. עברתי מ- reckoner ל- Weird Fishes ולבסוף הגעתי ל- Thinking About You ולא יכולתי להפסיק לשמוע אותו "חושב עליך ואין מנוחה, שיט, אני עדיין אוהב אותך עדיין רואה אותך במיטה". חשבתי על אלה שאני חושבת עליהם, אלה שגורמים לי קשיי נשימה, שגורמים לי לא להירדם מרוב מחשבות, מרוב חום, מרוב התרגשות. Been Thinking About You.



"באוקיינוס העמוק, בתחתית הים, העיניים שלך"
יש שירים שהם פשוט טיימלס. ולהקות שינצחו את כל הזמנים. רדיוהד היא ההגדרה לטיימלס והשיר הזה בכלל. איך כל פעם מחדש הוא מצמרר. כל פעם.




 מסיימת עם פלייליסט חדש חדש לימי הקיץ הלוהטים. מוזמנים לשמוע הכל בלייב היום בפוסטר (21:00, שמלה המלך 38). 

Shira.T

לשחרר את הביקורת ופשוט ליהנות

כמעט חודש וחצי עברו מאז חזרתי לארץ ממיאמי, הצלילים ששמעתי שם מלווים אותי מידיי יום בפלייליסט שמרכז את המוזיקה שאהבתי במיוחד, אני ממשיכה להאזין לרדיו הלווייני Siriusxm שמשאיר אותי בענייני האינדי ודואג שלא אפספס את השיר הכי חדש, גם זה שיצא ממש עכשיו. 

Of Monsters and Men - Beneath the Skin
בשמיעה חטופה לאלבום החדש אהבתי את מה ששמעתי. נשמע כמו אלבום שיעבור איתי את הקיץ התל אביבי.  

The War On Drugs - Lost In The Dream 
הרבה מידיי זמן לא שמעתי את אחד האלבומים האהובים עליי בשנה האחרונה שהרטיט את ליבי והשאיר אותי מרוגשת כל פעם ששמעתי אותו. בשישי האחרון נתקפתי געגועים עזים לאלבום שעבר איתי כל כך הרבה, כל כך הרבה שהייתי צריכה להשאיר אותו בצד לזמן מה כדי להשאיר מאחוריי את כל הזיכרונות שהוא מביא איתו. ועכשיו שוב, ריפיט. 

Brandon Flowers - The Desired Effect
האלבום החדש של Brandon Flowers מפתיע. מודה שכשמעתי אותו בפעמים הראשונות הוא נשמע לי מלוקק, אמריקאי וקיטש מידיי, אפילו בשבילי. החלטתי לתת לו צ'אנס עם הבנה מאוד פשוטה שהוא פשוט כזה. אחרי מספר האזנות לא מבוטל לשירים Lonley Town ו- Can't Deny My Love התחלתי ליהנות מהקיטש' האמריקאי. ברגע ששחררתי את הביקורת על המוזיקה ונתתי לה להיות מי שהיא, רציתי עוד ועוד.

Lower Dens - To Die In L.A
תמיד אומרים על שירים טובים משפטים כמו "זה לא נשמע כמו שום דבר ששמעתי בעבר", כאילו כל שיר צריך להמציא את הגלגל. השיר הזה נשמע כמו אלף ואחת דברים שכבר שמעתי בעבר, ומזכיר כל כך הרבה להקות כמו Beach House ו- The War On Drugs, וזה בכלל לא משנה. עושה את העבודה. מרגש.



הסינגל החדש של Glint סוחף רגשית ומרתק. מעציב ומשמח יחד ומעביר את המאזין סערת רגשות מהצליל הראשון ועד סופו. תקשיבו. 

Shira.T

5 שירים שעשו לי את השבוע

חזרתי לתל אביב, האחת והיחידה, עם שירים חדשים בלב. והנה הם > 5 שירים שעשו לי את השבוע:

1. Tame Impala - Let It Happen
2. Hozier - Jackie and Wilson
3. alt-J - Every Other Freckle
4. Lykke Li - Never Gonna Love Again
5. St. Vincent - Teenage Talk

ואלבום אחד מדהים שיצא לי לשמוע את כולו רק בשבועיים האחרונים - I Never Learn By Lykke Li.
כל פעם שאני שומעת אותו הוא מציף בי רגשות אחרים. מרגש ומיוחד, מומלץ.

Shira.T

סיכום שנה+ אירוח ברדיו

שבוע שעבר התארחתי בקול הקמפוס בכדי לסכם את השנה שלי במוזיקה. היה כיף ומשעשע ומרגש, תמיד כיף להתארח ברדיו ולתת את חוות דעתי על השירים שעשו לי את שנת 2014 להרבה יותר מיוחדת. 
אז כאן תוכלו לשמוע את סיכום השנה שלי במוזיקה! ספרו לי בעמוד הפייסבוק ממה הכי נהניתם ומה הכי מאוס בעינכם. ותיהנו כמובן.

וזאת רשימת השירים:

An Ocean In Between the Wave \\ The War On Drugs                          

Breakapart \\ Acollective                         

Talk Is Cheap \\ Chet Faker                         

Howling At The Moon \\ Phantogram                      

Klapp Klapp \\ Little Dragon                     

Fever \\ The Black Keys                 

Youre Not Good Enough \\ Blood Orange                   

Move On \\ Garden City Movement                               

Blue Moon \\ Beck                     

Hunger Of The Pine \\ Alt-J                      

Algiers \\ The Afghan Whigs                          

Red Eyes \\ The War On Drugs

עידו שחם, הלא הוא המאזין סיכם את השנה שלו בתכנית הרדיו שהוא מגיש בבנתחומי. האזנתי לתכנית ומאוד נהנתי ממנה, הרוב היה לי חדש, וטוב שכך כי גיליתי דברים חדשים ומרתקים שממש אהבתי!
עידו ביקש שאספר לו על על אלבום השנה שלי, בחרתי בלהקה The War On Drugs ובאלבום Lost In The Dream. זה מה שסיפרתי על האלבום: 
"האלבום 'Lost In The Dream' של The War On Drugs הגיע לחיי בתקופה שכנראה הייתי צריכה אותו. יש לי נטייה לחרוש אחר שירים ומוזיקאים, אבל אם להיות ממש כנה, מעולם לא חרשתי על אלבום כמו על האלבום הזה. האזנתי לו בחדרי, עם עצמי, מקדישה את מלוא תשומת הלב לכל צליל, עד שכשהשמעתי את אחד מהשירים בערב כשתקלטתי, הרגשתי שאני משתפת את אחד הדברים הכי אישיים שלי, וממש הרגשתי שכולם פולשים לחדרי. אלבום להתאהב בו."

כאן תוכלו לשמוע את התכנית המלאה והמצוינת, מומלץ מאוד! לבלוג של עידו שחם// המאזין

אז התכנית הסופר מגניבה וצבעונית של עידו הזכירה לי שמשום מה, קצת שכחתי את ה- Dum Dum Girls. השיר Lost Boys And Girls Club הוא שיר בדיוק בשבילי. גם הקצב, גם המילים ובעיקר הקליפ, האודם האדום, הג'קט עור והפוני. תראו לבד.

את השיר Seasons של Future Islands שמעתי כמה פעמים בחצי אוזן ולא כ"כ התייחסתי אליו. כלומר, ידעתי שאני צריכה להתייחס אליו כראוי אבל לא פיניתי לו זמן, עד שראיתי את המלצתה של דנה קסלר (מלהקת "מורה מחליפה") לשיר השנה שלה ברדיו הקצה. דנה מספרת שם על ההופעה של השיר הזה בדיוויד לטרמן: "תסתכלו על האיש הזה מבצע את ריקודי ברוס ספרינגסטין המשונים שלו כשאש יוקדת בעיניו וקול סול מדהים יוצא מגרונו.. תראו את זה ותשתכנעו גם אתם שזהו שיר השנה". מיד עשיתי פליי והשתכנעתי! אכן אחד השירים הטובים שיצאו השנה, אבל עזבו את זה - תראו איך הוא הוא רוקד! מדהים הבחור הזה!
  

מה שמביא אותי לנושא הבא שרציתי לדבר עליו וטרם עשיתי זאת: נדב רביד התמנה לנהל את גלגל"צ! כששמעתי את הידיעה התקשיתי להאמין, אבל אז ראיתי את פיד הפייסבוק שלי מתמלא בכתבות והבנתי שהדבר אכן אמיתי. מיד תהיתי לעצמי - האם זה יביא לשינוי בתחנה? 
מי שמכיר אותי יודע שאת גלגל"צ כבר מזמן זנחתי לטובת 88, 106, Radio Paradise ולפעמים גם הקצה. התחנה הזו מעבירה בי חלחלה רק מלשמוע את הג'ילנגל "סוף, שבוע רגוע", לכן כששמעתי שנדב רביד (מנהל רדיו הקצה, דיג'י, יועץ, מרצה ועורך מוזיקה) הוא המנהל החדש מיד סיקרן אותי לדעת מה יעלה בגורל התחנה. אני משערת שרק דברים טובים. מרגש!

אם אתם עוקבים אחריי ואחרי הבלוג מספיק זמן,  אתם וודאי כבר יודעים שלפחות פעם בשבוע תמצאו אותי מתקלטת בבר השכונתי ה- Cozy ביותר בעיר - Foster. השבוע אגיע בשלישי ואשמיע את רוב השירים שאהבתי ב- 2014 פלוס כמה אולדיס טובים שתמיד באים בכיף לאוזן. שלמה המלך 38, מוזמנים להגיע ומומלץ מוקדם. גם את Phantogram אשמיע:

ושום מילה נוספת על סיכומים. שבוע נפלא!

Shira.T

The end is near

ובכן סוף השנה מתקרב וכבר נשאלתי כמה וכמה פעמים בחודש האחרון מהו אלבום השנה שלי, מה שיר השנה שלי וממה הכי הושפעתי השנה. אז פוסט סיכום זה עדיין לא - יש עוד חצי חודש לפחות לזה, ואני צריכה זמן להסתכל אחורה על כל השנה ולא רק מה ששמעתי בחודשיים האחרונים.

אז ממה הושפעתי השנה? איזה אלבום הכי שמעתי? 

השירים שאני שומעת מאוד מושפעים ממצב הרוח שלי, בטוח שלא רק עליי. על כולם. השירים שאני שומעת מושפעים ממצב הרוח שלי, ממצב היחסים שלי ומהאנשים איתם אני חולקת את זמני. 

דוגמא טובה היא השיר Talk is cheap של צ'ק פייקר אליו אני מאוד מתחברת לאחרונה. אם יש משהו שאני לא יכולה לסבול הוא דיבורים בלי כיסוי. או שלא מדברים ועושים, או שעושים ולא מדברים. 

את האלבום החדש של הקולקטיב אני בדרך כלל אוהבת לשמוע בדרכים, או כשיש גשם בחורף וקצת אפרורי - אבל זה לא קורה הרבה בחורף הזה, אז גם כשהשמש קורנת והשמיים כחולים. הקליפ החדש שלהם הוא לא פחות ממבריק. 

Tatran יופיעו בתחילת ינואר בבארבי. את הקאבר הזה אני אוהבת במיוחד.

רותם אור, המוכרת עכשיו יותר בשם TOTEMO נמצאת אצלי במחשבותיי הרבה בזמן האחרון. את רותם ראיינתי כבר לפני שנתיים ויצאתי מאותה פגישה איתה מוקסמת. היא מיוחדת, היא שונה, היא מוכשרת, היא אחרת. לפני כמה חודשים היא שיתפה פוסט בפייסבוק האישי שלה שם חשפה בגבורה רבה את הסרטן איתו היא מתמודדת (ואחר כך גם במאקו). זה אולי הזמן לומר לה שהיא השראה מהלכת.
(כאן תוכלו לשמוע את האיפי המלא).

סאן טיילור, אהובי, הוציא בחודש שעבר את אלבומו השני והיפה. אני אוהבת את העדינות, הרוך והשקט שהוא משרה עליי עם המוזיקה הנעימה שלו. כאן תוכלו לשמוע את האלבום המלא. 

מסיימת עם השיר איתו אני מתעוררת בבוקר בשבוע האחרון, מומלץ. יש בו משהו שמעיר אותי בצורה הכי נעימה שאפשר. כנראה ש- The War On Drugs יכנסו לרשימת סיכום השנה שלי. 
וגם, תרשמו ביומנים: שבוע הבא 16.12 אתארח בקול הקמפוס שם אספר על המוסיקה שעשתה לי את השנה. 106, קול הקמפוס, יום רביעי 16.12, 17:00. נשתמע! 

Shira.T

Say Goodbye, Wave Hello.

כמעט חודש שלא כתבתי. הרבה דברים שעברו בחודש הזה, טובים יותר, טובים פחות. ועכשיו הנה הוא, שעתו היפה של הניצחון. עייני פקוחות לרווחה והלב רחב מתמיד. הגלגל מסתובב והוא ימשיך להסתובב.

ובכל זאת כשאני חושבת על הצלילים שליוו אותי בתקופה הלא פשוטה הזו, אני חושבת על האלבום Lost In The Dream של The War On Drugs. שבמשך שבועיים שלמים התחלתי את היום שלי איתו ועכשיו אם ארצה או לא הוא לא יפסיק להזכיר לי את התקופה הזו.

לפני כמה שבועות, ניהלתי שיחה מעניינת עם חבר וכמובן שהתבכיינתי לו על איך שהגלגל מסתובב. הוא במהרה ענה לי "נכון, הגלגל מסתובב, והוא גם ימשיך להסתובב". מיותר לציין שבאותו הרגע משב רוח עז של התרגשות ואופטימיות נכנסו לעורקיי. 



פתאום כל שיר מתחבר. כאילו כל שיר נכתב עבורי ואני מרגישה כמו אותה הבחורה שיושבת בהופעה ומרגישה כאילו הזמר פתח לה את היומן האישי והקריא ממנו (Killing Me Softly).
פתאום סימנים בכל מקום ואתה מתחיל לתהות אם הכל הצגה אחת גדולה ואתה השחקן הראשי.
פתאום "תרגיל בהתעורררות" נשמע כמו השיר הכי טוב שיצא השנה.

יש לי נטייה לכתוב הרבה על החורף, כי אני כל כך אוהבת את החורף. את הריח שלו ואת ההרגשה.
הכי אני אוהבת איך שהמוזיקה בחורף מתאימה כל כך לאפרוריות ולגשם, במיוחד השיר הזה. מלטף ונעים.

בריפיט: קוטימן. והשיר היפה הזה.

אין דבר מנחם יותר מפרידה נעימה.

הפרידה ואני אויבים גדולים כבר מאז שאני זוכרת את עצמי מתאהבת. הפרידה תמיד לוקחת ממני צלע של אופטימיות ושמחה שלא יחזרו, ומשאירה אותי עם רגעים וזיכרונות שאולי דווקא הייתי רוצה לשכוח. ועכשיו כשעוד צלע ממני נלקחה, וציניות חזרה להוות חלק בלתי נפרד מחיי, אז המילה פרידה מהדהדת כמו שלא הדהדה מעולם.   

רגע לפניי שאתה מתגלגל לדפיי ההיסטוריה האישיים שלי אולי זה המקום להגיד בצלילים תודה על הבית שהיית בשבילי כשהיית. רגע לפניי שמרימים את הראש ומתחילים מחדש לחיי שיגרה חדשים, הרפתקאות וחלומות זה הזמן לומר תודה לך על מי שהיית בשבילי באותה התקופה. 

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

רק עכשיו קלטתי כמה מדהים השיר הזה, כמה השילוב בין שלומי שבן לחווה אלברשטיין קסום וכמה המילים מדהימות ונוגעות. אני אוהבת מילים לא ברורות בשירים. אני אוהבת שהמשמעות ניתנת לפרשנות ולכל אחד היא אומרת משהו אחר. מדהים איך השירים באים לך בדיוק בזמן שאתה צריך אותם.

השבוע סוף סוף הכנתי פלייליסט חדש, זה משהו שלא עשיתי יותר מידיי זמן. בכל מקרה אני חושבת שהתוצאה מצוינת:

את The War On Drugs שמעתי כמה פעמים, לא לקח לי הרבה זמן להחליט שאני מאוד אוהבת. כשהקשבתי לאלבום המלא הבנתי שמדובר בעניין קצת יותר רציני. מוזיקה שתחזיק איתי כמה שנים טובות. זה באמת אלבום לעשות עליו Play וליהנות ממנו מההתחלה ועד הסוף. 

אני יכולה לשמוע את השיר הזה כל היום. Garden City Movment, יום אחד אגיע להופעה שלכם.

שבוע שעבר אחת החברות הטובות שלי התחתנה עם בחור מדהים שהכרתי לה, סיפור מצחיק. 
זה השיר שליווה אותם לחופה. מעניין לשים את השיר הזה כשיר חופה, לא?

Shira.T

אהבה, מלחמה ומה שבינהם // קיץ 2014

בימים כמו טו באב, שהקיטש' עולה על גדותיו, אני צריכה לעצור את עצמי מלהיות הבן אדם הכי קיטש' ורגשן בעולם. אם הייתי יכולה כל היום רק לקנות מתנות לכולם, לאפות עוגות, לקנות שוקולדים ולכתוב כרטיסי ברכה, הייתי עושה את זה. אבל בחיים האמיתיים זה לא באמת ככה, ולכן, טוב שיש ימים כאלה שנותנים לי לגיטימציה להיות כזו. מאז עברו כמה ימים ואפילו שבועות, ועוד רגע הסופ"ש מגיע, שוב. הימים עוברים כל כך מהר, השבועות מתערבבים, והקיץ הנוראי הזה עוד שנייה נגמר. שייגמר. 




ועכשיו, קצת מוזיקה >>>
את הקאבר היפיפה הזה שמעתי לפני כמה ימים ברדיו והתאהבתי מיד. זה לא סוד שאני אוהבת את זואי דשנל, את העיניים שלה, את איך שהיא נראית ואת התכנית שלה. עכשיו אני גם אוהבת את השיר הזה.

בחמישי האחרון הייתי בהופעה של אביתר בנאי. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו. חיכיתי וציפיתי להופעה הזאת והיא עלתה על כל הציפיות (מה שבדרך כלל לא קורה). אביתר שר את כל השירים שרציתי שישיר, בעצם כמעט את כולם, את "הזאב והאיילה", השיר האהוב עליי הוא שמר לעצמו. אבל את "מנגינה יקרה", "תאטרון רוסי", "יש לי סיכוי", "כלום לא עצוב" הוא ביצע עם כל הלב. הקהל היה רעב והוא השביע אותו.
מה שהכי בלט בהופעה הזו הוא הטירוף בעיניים של אביתר. הטירוף שלו הוא כנראה מה שגרם לו להוציא שירים כמו "תאטרון רוסי" או משפטים כמו "תמיד פחדתי להשתגע, שהלב יקפא ויתרוקן, אבל עכשיו כמו שאני יושב, יש לי סיכוי להינצל אני חושב". מדהים.  



יש שירי אהבה קיטשים ויש שירי אהבה של מרסדס בנד. אמיתי ככל שאפשר. 

סאן טיילור הוציא קליפ חדש לשיר היפיפה Who's at your window. אני כבר שנים אוהבת את המוזיקה שהוא עושה, את מי שהוא, את המילים הרכות והאופי האצילי. המוזיקה שלו לא מכאן, היא ממקום ומזמן אחר. 




אחרונים חביבים! הקולקטיב שהשיקו לפני כמעט שבועיים את האלבום החדש בבארבי. ההופעה הייתה מושלמת. הקולקטיב גדלו בשנה וחצי האחרונות ונהיו הלהקה שכולנו ידענו שהיא תהיה. כל כך הרבה שנים הם עומדים עם קהל אוהב, מעריך ומעריץ. רק שימשיכו. 

סופ"ש נעים,

Shira.T

כשהתותחים רועמים המוזות שותקות

כבר ימים שאני לא שקטה. בחוץ מלחמות, בניינים נופלים, אנשים שמחפשים נחמה, אהבות שנשברו וגעגועים למישהו שכבר לא יחזור. אולי בחורף הכל יגמר והאוויר הקר יצנן את הרוחות. אולי האפור יביא איתו טיפה של שקט. מחילה. אהבה. אולי בחורף השקט יעטוף את המקום הזה וסוף סוף נוכל לבכות על לב שבור, בדידות ואהבות נכזבת. 

העצוב הוא שמתרגלים, להכל אנחנו מתרגלים. מנגנון ההדחקה פועל בכל הכוח ומנסה לשתק אותי. מנסה להתנתק מהשבר, מהזעם, מהעצב. יש דברים שלב לא יכול לשאת יותר. אז קשה לכתוב, וקשה לבטא וקשה להגיד מה מרגיש. כשהתותחים רועמים המוזות שותקות. 

ולמרות זאת, החלטתי שמספיק זמן כבר לא כתבתי. לא התבטאתי. מספיק זמן לא העלתי על הדף החלק את שאני מרגישה. וכמה שאני מרגישה. 

במועדון החולמים אני שוכנת רבות. אני מהחולמות. אני מאותם האנשים שמרשה ללב לקחת אותו למסע,

גם אם לא נודע. וגם אם בסוף הדרך אין אור במנהרה. המסכות כבר מזמן ירדו ממני וחומות אף פעם לא ניבנו אצלי. שברי העבר כאילו נעלמים כל פעם מחדש והדף החלק מרשה לעצמו לחלום שוב, רחוק ואפילו גדול יותר.

כבר שבועיים שאני מנסה לכתוב פוסט ולא מצליחה. אין חשק, אין מצב רוח. אין לי דברים מעוררי השראה לכתוב. 

חשבתי לכתוב פוסט על מוזיקה עברית, לא הצלחתי. חשבתי לכתוב פוסט על חיי היומיום התל אביבים תחת הטילים ולא הצלחתי, לבסוף חשבתי לכתוב פוסט ללא מילים, רק מוזיקה, אבל זה היה נראה לי טיפשי. עזבתי.

יותר מהכל מה שעובר לי בראש ובגוף ובלב הוא כמה שאני אוהבת את ישראל וכמה שאין לי ארץ אחרת. אני רוצה כאן ורק כאן.

עם כל הצער שיש בארצנו הקטנה, החמה, החצופה, הברברית, הצפופה, היקרה, המעצבנת (והרשימה עוד ארוכה), אני כאן ואני נשארת כאן.

אמן שבקרוב מאוד נחזור לשגרה המשעממת ולבעיות הרגילות שלנו. מעולם לא ייחלתי לשגרה כמו שאני מייחלת לה היום.

"שום סלע לא יזיז אותי מפה, ושום ענק נורא לא יוכל לי

אני רוצה רק פה, אני רוצה רק פה

ושום טייפון לא יעזור ושום סופה, לא קר לי"

תרצה אתר

לא עצב הוא הרגש שעולה בי ברגעים אלו. אלא מחסור. כשאני מנסה לעצום את עיניי, האבן הגדולה בגרוני מקשה על נשמתי. הראש נשרף ממחשבות על מה יהיה. אני מתעוררת, נרדמת, מתעוררת, נרדמת. אני חולמת. חושבת ומהרהרת.

אני מתעוררת. 

Shira.T

✯ קיץ של הופעות ✯

קיץ מרגש במיוחד עובר על תל אביב. זה מתחיל בעובדה הפשוטה שיוני ועדיין לא חם ממש. נמשיך בזה שג'סטין טימברלייק העיף את הפארק לפני שבועיים והרולינג סטונס בשבוע שעבר. מה מחכה לנו עוד? ניל יאנג (!!), פיקסיס, לאנה דל ריי, סאונד גארדן וליידי גאגא (שכחתי מישהו?). אני הייתי בטימברלייק, שבוע הבא בפיקסיס, חודש אחרי ניל יאנג ולבסוף לאנה. בקיצור, יהיה כיף! 

נתחיל בחדש והיפיפה של הקולקטיב. אני אוהבת את הכיוון החדש שלהם. מאוד שונה ממה שעשו עד היום, מאוד מפתיע, מרגש ומדויק. גם הקליפ, יצירת אמנות.

אם הייתי גבר, הייתי כנראה הגבר הכי רומנטיקן בעולם. בשבוע שעבר שמעתי את "מונולוג על אהבה" של יוסי בנאי וזה מילא אותי התרגשות גדולה. קיטש'ית שכמותי, אבל זה השיר הכי מרגש ששמעתי בתקופה האחרונה.

כשאמרתי שאחות של ביונסה הרבה יותר מגניבה ממנה, התכוונתי לזה. האלבום שלה מעולה והיא משדרת וייב הרבה יותר מדליק ממנה. היא אולי לא מכונת להיטים כמוהה ובכל זאת, אני אוהבת את הצד הזה של המשפחה יותר. אבל זו לא תחרות, הן זוכות כולן.

דידי, חברתי למשרד, חזרה מגיחה קטנה בלונדון והביאה לי את רשימת האלבומים הלוהטים בחנות הכי מגניבה באיסט לונדון (Rough Trade). אחד מהם, Faze Action - Body Of One. מזכיר קצת את דה פש מוד, סאונד אייטיז כייפי. מה שמדהים הוא שהשיר יצא באפריל והוא כרגע נמצא על 685 צפיות, זה מה שנקרא - אינדי אמיתי. 

אחרון חביב, גם מרשימת הלהיטים של החנות הם Elephant, בהאזנה ראשונה תוכלו לשמוע קווי דמיון ל- Beach House אותם אני ממש אוהבת. לכן גם הם מקבלים אצלי פינה חמה.

שבוע נפלא לכם!

Shira.T

Long Time No See

משהו מאוד מוזר קרה, יותר מחודש שלא כתבתי פוסט. זה מעולם לא קרה לי בכל שלוש וחצי שנות כתיבת הבלוג. אולי זה בגלל שהייתי שבועיים בחו"ל בלי מחשב, אולי זה בגלל שאני עסוקה יותר מהרגיל ואולי זה בגלל שטוב לי מידיי. לא לעניןן ומקווה שגם לא יקרה יותר בזמן הקרוב. ועכשיו, חזרה לעניינים!

הפעם בביקור השנתי בארה"ב לא הכרתי המון דברים חדשים, אך אשתף במה שכן הכרתי. הנה למשל שיר חדש ששמעתי כמעט כל שעה עגולה ברדיו:

את הדבר היפה הזה שמעתי ברדיו המכללות של פלורידה, כמו קול הקמפוס שלנו, רק שלהם. תחנה מצוינת עם התמקדות במוזיקה אלקטרונית. שיר מעולה להתעורר איתו בבוקר:

על החדש והמצוין של הבלק קיז טרם כתבתי או שיתפתי. בושה! בתור אחת הלהקות האהובות עליי אני מרגישה שהייתי צריכה כבר מזמן לשתף. מה שכן, חרשתי על השיר כהוגן, וגם שם, בארה"ב, שמעתי אותו לא מעט פעמים.

קוב, אהובי משכבר הימים הוציא אלבום חדש ומקסים, אבל יותר מהכל אהבתי את העיבוד שלו לשיר "על כל אלה", מדהים:

הקולקטיב בשיאם. זה היה רק עניין של זמן עד שהם יכבשו את העולם. הסינגל OTM יצא כבר לפני חודש וחצי בערך, הקליפ היפה בשבוע שעבר:

את Blood Orange שמעתי המון בתקופה האחרונה. במכונית של אחי הרדיו הלוויני תמיד על התחנה Indie Rock והתפלאתי לשמוע כמה אוהבים אותם גם שם. אז קבלו את הדובדבן שבקצפת, אחד השירים שאני הכי אוהבת בתקופה האחרונה:

סופ"ש נפלא,

Shira.T

KEEP SPINNING

לא משבר ולא בטיח.
גיל 30 מגיע. זה גיל מחייב, 30, מלא החלטות חשובות, מלא "דברים שרציתי להשיג עד גיל 30". סתם, לא באמת. חשבתי שאהיה הרבה יותר לחוצה, אבל יש בגיל הזה דווקא משהו ממש כייפי, במיוחד כשאני בעצמי נראית עדיין בת 24, 26 לכל היותר. מצד שני, איך שלא אסתכל על זה, 30 זה מחייב. זה מלחיץ (קצת), זה "סטייט אוף מיינד" אחר. אבל בגדול זה הכל שטויות. בקיצור, סתם עוד גיל. 

את Garden City Movment הכרתי ממש בחודשים האחרונים, אחרי ששמעתי את Entertaiment ב-88FM והתאהבתי קשות, עכשיו מגיע משהו שמחסיר פעימה מליבי. שיר מדהים וקליפ עוצר נשימה. הם יופיעו היו בפסאג', מומלץ בחום אדיר. 



ועוד אחד בשביל שתבינו את גודל הכישרון: 



איך פיספסתי אות הדבר היפה הזה? גורם לי לחשוב על כל הדברים האחרים שפספסתי בדרך ובטח אגיע אליהם מתישהוא.



MØ הוציאה אלבום, מסתבר (או שאני טועה?). חוץ משיר אחד משעמם, הכל היה טוב בעיניי. אולי טוב מינוס בעצם. זה אחד הטובים משם.

מחר יוצא הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש של הקולקטיב (!), מרגש יהיה לשמוע ולשתף כאן סוף סוף שיר חדש שלהם. ממתינים בקוצר רוח.

 

גם את Helfer הכרתי ממש החודש, מודה שלקח לי קצת זמן להבין אותו, ועדיין לא נפלתי מהרגליים כמו עם Garden City Movment אבל עדיין נהנת מאוד מהמוזיקה שלו (ומהעיצוב המדהים של האלבום).

את Fink שמעתי לראשונה שר את Sort of Revolution, מאז לא ממש האזנתי לו. השבוע נשלח אליי השיר היפייפה הזה ונזכרתי בו שוב (תודה לשולח). יופי של שיר, קצת מלנכולי, אבל למה לא בעצם? שיר יפה, מילים יפות. חשכה מושלמת.

ולסיום, שילוב נהדר של Blood Orange אותם אני ממש חובבת לאחרונה יחד עם Florence והמכונה, אותם אני ממש לא חובבת לאחרונה, מה שיוצר קאבר נעים ומיוחד שמחזיר אותי קצת לימים בהם אהבתי והערצתי את Florence Welch.

יאללה, שבוע טוב כולם! נתראה ב- Foster ביום שני.

Shira.T

תן לי עוד קצת מהאפור הזה

רגע לפני שנגמר החורף, אנחנו מקבלים עוד מנה שלו, גשם ואפרוריות. איזה כיף. כבר הייתי מוכנה לתת לו ללכת, אבל כשהוא חזר הבנתי כמה התגעגעתי אליו. במזג אוויר כזה מאוד חשוב מה שומעים. לפניכם שירים באווירה חורפית, לכבוד ימיו האחרונים של החורף הישראלי. 

שיר חדש ונעים כל כך ל- Sharon Van Ettan. משגעת ונוגעת.

עוד שיר נעים שהכרתי רק עכשיו של הבחור האמריקאי שקורא לעצמו Washed Out, למרות שכבר לפני איזה שנתיים הייתי בחנות במיאמי וצילמתי תמונה שבמרכזה האלבום שלו, לא עשיתי עם זה שום דבר, עד שהג'אנגו שלי החליט לשים לי את השיר. זו התמונה המדוברת:

והשיר המדובר:

Bech House תמיד מתאימים לאווירה חורפית, אווירת כלום, חופש, בהייה. אלבום המופת Bloom הוא דרך מצוינת להיפרד מהחורף:

מסיימת עם שיר שלא קשור לחורף, למרות שהוא יצא בחורף. זה כנראה הרימיקס הכי מדליק ששמעתי לאחרונה. אני מרגישה שאת המקור לא אשמע בקרוב כל כך.

שבוע מעולה!

Shira.T

Dream Big Or Don't Dream At All

בלי לשים לב הגיח לו עוד שבוע. הזמן עובר מהר כשנהנים. על הפרק - משרד חדש, חודש מרץ ויומולדת 30. אני אוהבת את חודש מרץ, הוא תמיד מביא איתו דברים טובים. כל שנה. בעוד חודש בדיוק אני נוסעת לביקור השנתי אצל המשפחה באמריקה, ואני מתרגשת, הרבה בגלל שאני יודעת שתמיד אני מקבלת שם מסה של מוזיקה חדשה ומצוינת. בקיצור, הרבה דברים ומעט מאוד זמן. אז יאללה, בוא נתחיל.

ביום חמישי בהופעה של הקולקטיב היה חשמל, בדיוק כמו שציפיתי ויותר. הקולקטיב המגניב נתנו הופעה ל-פנים, ובתור אחת שהייתה בלא מעט הופעות שלהם, אני יכולה להגיד שההופעה האחרונההייתה אחת הטובות. החומרים החדשים נשמעים מיוחדים, ולא כמו משהו ששמעתי כבר קודם, בטח שלא מהם. השילוב של שבעת החברים על הבמה, הכלים וההרמוניה בין כולם הופכת אותם ללהקה הכי טובה בארץ ושמה אותם ברף גבוה של כישרון נוזל (הנה חלק ממה שהיה שם, צילום ועריכה: יובל אראל).




קליפ חדש לארקטיק מונקיז. מוזר שרק עכשיו הוא יצא. 

Phantogram אמנם הוציאו את השיר הזה לפני כמה חודשים, אבל אני שמעתי אותו רק עכשיו. פאדיחה שלי. שיר מצוין, נדלקתי עליו קשות ועכשיו הוא בריפיטים, בדיוק כמו שאני אוהבת. 

ואם בריפיט עסקינן, שני דברים: 1 - Blood Orange מי אתם ואיך לא הכרתי אתכם קודם?
2- מה זה השיר המעולה הזה?

השיר הזה לא פחות טוב. מתה על הסאונד כאן:

על פסטיבל רוקנרולר אמנם שמעתי רק אתמול, אבל זה נראה דיי מרגש מה שיהיה שם. אין לי מושג יותר מידיי מה הולך להיות, אבל נראה מעולה וכיף! 

שבוע מצוין וים של מוזיקה.

Shira.T

דברים הולכים להשתנות

שינויים צריכים להתקיים בדרמטיות. שינויים צריכים להיות גדולים ומשניי חיים. 
אני בחודש הבא משנה את גילי, בחיי לא יהיו יותר 20. אני מגיעה לעשור הרביעי של חיי. כמה שזה מרגש, זה גורם לי לעשות הרבה ושם אותי במירוץ של זמן, "דברים שאני רוצה להשיג עד גיל 30". בינתיים חלק גדול מהרשימה כבר הושגה. חלק בדרך וחלק לא. העיקר שאני עדיין נראית בת 17. 

את הסופ"ש האחרון ביליתי במדבר. חששתי לצאת לקמפינג כי המון זמן לא עשיתי את זה. חששתי לעזוב את העיר, את העבודה ואת החיים אונליין. ברגע שהגעתי למדבר שכחתי מהכל. חולות, אוויר צלול ושקט מופתי. לרגע לא ציפיתי שיהיה לי כל כך כייף. זה נחמד לפעמים (מסתבר) לצאת מהעיר ומאזור הנוחות. הטיול לווה בהמון מוזיקה, חלק גדול מאוד היו J.Views. את האלבום האחרון שמעתי ברצף כמה וכמה פעמים. ואת השיר הזה במיוחד.

הבנות HAIM הוציאו אתמול קליפ חדש, מוקדם מידיי בשבילי לומר מה דעתי עליו. בגדול אני מתה עליהן, אבל יש מצב שהן הגזימו. 

ובחזרה לכאן, הקיץ הזה יהיה מלא בהופעות אדירות. הכרטיס לניל יאנג הגיע ופיקסיס בדרך. אבל ביום חמישי תופיע בבארבי אחת הלהקות עליה כתבתי פעמים אין ספור בבלוג שלי. כבר כמה שנים אני עוקבת אחרי המוזיקה שלהם, והופ אלבום חדש בדרך. אז את האלבום החדש והשירים החדשים הקולקטיב יחנכו על במת הבארבי בחמישי הזה. קנו כרטיסים ותהיו מאושרים. 

עם הקטע היפה הזה אפשר להעביר 13 דקות של עבודה מטורפת. המוזיקה הזו תגרום לכם להיות מרוכזים יותר מריטלין.

השיר החדש של Coldplay נשמע בדיוק כמו Bon Iver. אם זה הכיוון החדש שהם הולכים עליו, אני לגמרי חוזרת לאהוב אותם.

קפצו היום ל- Foster, תגידו שלום. 

Shira.T

העיקר לא ללכת בתלם

ללכת בתלם זה לא בשבילי, אף פעם לא היה גם. כשהלכתי בתלם תמיד נחלתי בכישלון. רציתי לעשות את מה שכולם עושים רק כדי שארגיש שאני לא מקרה מיוחד ושגם אני יכולה ועושה את מה שכל הפאקינג עולם עושה. זה קרה לי רק בגיל 28 וחצי, כשפוטרתי מעבודתי המשעממת. הבנתי ונשבעתי שבחיי לא אחזור להיות שכירה במשרד משעמם, ושמבחינתי אני מעדיפה לא לחיות מאשר לחיות את החיים כמו כדור שלג שמתגלגל לו: להיות כזו שקמה בבוקר למשרד, לובשת מכנסיים מחויטים וחולצה מכופתרת, עושה עבודה לא מעניינת עם אורות פלורסנטים מתשע ועד שש. לא בשבילי. לא בשבילי. לא תודה. בהזדמנות זו אגיד תודה לזו שפיטרה אותי ואמרה לי "לכי תעשי מה שאת אוהבת". שנה וחצי אחרי אני יכולה להגיד על עצמי שאני אשכרה עושה את מה שאני אוהבת. כמה אנשים אתם מכירים שיכולים להגיד דבר כזה? פעם לא הבנתי את המושג הזה בכלל. ניסיתי להבין מה הוא אומר ואם אני מרגישה ככה. היום אני מרגישה את ורק את זה. כנראה ככה זה כשעושים מה שאוהבים.



לפני כשבוע נזכרתי בספייס גירלס וכמה אהבתי אותן כשהייתי קטנה ואיך כל מסיבה הייתה מלאה בשירים שלהן. חשבתי אם לשים אותם במקום שאני מתקלטת בו יבוא טוב, כי פתאום לשמוע את If you wanne be my lover זה מצחיק. עבר כבר מספיק זמן בשביל שזה יחשב טוב בקטע אירוני. ואז באה MØ ועשתה קאבר מושלם לשיר הזה. קראה לי את המחשבות, בדיוק בזמן. 




שבוע שעבר התארחתי ברדיו הבנתחומי בתכנית המצוינת של "המאזין" (עידו שחם). את עידו הכרתי בפורים, בדיוק לפני שנה, כשאני מחופשת לאלמנה. עידו סיפר כאן את הסיפור הרבה יותר טוב ממני, אפשר גם לשמוע את התכנית כאן.
רשימת השירים:
Beck - Blue Moon
Savior Adore - Dreamers
Cherches
Lorde - Team
ASTR - Operate
Garden City Movment - Enterteiment
Cat Power FT. Angel Haze - Mannhatan
Kyla La Grange - Cut your teath
Valerie June - Wanne be on your mind
Alt-j Dissolve me
Doing it right - daft punk ft. panda bear
after life - arcade fire
ASTR - R U WITH ME

Beck היה הראשון שהתחיל את התכנית שלי, השיר היפיפה הזה הוא רק חלק קטן מאלבום חדש ומרגש "Morning Phase" (כאן אפשר לשמוע את כל האלבום).

חדש וטוב ל-  Niki De Saint Phalle / Soko / Aaron Rose פלוס קליפ משגע.

מסיימת עם החדש של הדרקון שראיתי שנה שעברה בפריז בפסטיבל Rock en seine. איזה שיר מושלם. 

מחר מתקלטת ב- FOSTER, נא לבוא מוקדם. שבוע סוף. 

Shira.T