27.5.2011

Let It Burn.




לא כל יום קורה שאני שומעת שיר ומרגישה שהוא נכתב עליי.
עם אדל זה קרה לי היום כבר בפעם השנייה.
אני נשבעת, היא עוקבת אחרי. היא בתוך תוכי יודעת בדיוק מה אני מרגישה. היא באה אליי בלילה כשאני ישנה, קוראת את היומן שלי וכותבת על זה שיר.
היום נזכרתי שעדיין לא קראתי את המילים של השיר החדש והמדהים שלה "Set Fire To The Rain". נשכבתי על המיטה, שמתי אותו ביוטיוב והקשבתי. 
לא האמנתי.
היא הוציאה לי את המילים מהפה, או יותר נכון, מהלב.
אדל כותבת את כל מה שאני מרגישה. ואני מדגישה:


But there's a side to you that I never knew, never knew 

All the things you'd say, they were never true, never true 

And the games you'd play, you would always win, always win 


But I set fire to the rain
Watched it pour as I touched your face
Well, it burned while I cried

Cause I heard it screaming out your name, your name

When laying with you I could stay there
Close my eyes, feel you here forever 
You and me together, nothing is better

Cause there's a side to you that I never knew, never knew
All the things you'd say, they were never true, never true
And the games you's play, you would always win, always win 

I set fire to the rain
And I threw us into the flames
When we fell, something died 

Cause I knew that that was the last time, the last time

Sometimes I wake up by the door
That heart you caught must be waiting for you

Even now when we're already over
I can't help myself from looking for you

איזה מדהימה. כמה עוצמה. אפשר לראות את הכעס שלה בעיניים, ובטח בצדק.
זה נורא להגיד את זה, אבל כל הכאב לב הזה שלה מוציא ממנה מוזיקה מצוינת. הסבל שעברה מתורגם למוזיקה יפייפיה שאנחנו כה מזדהים איתה.

סופ"ש מושלם.
Shira.T

16.5.2011

נחיתה רכה ברוטשילד.

כמה שעות אחרי הנחיתה הרכה שלי בתל אביב מצאתי את עצמי ברוטשילד עם חברותיי במסיבה.
כשיצאנו מהמסיבה לא יכולתי להתעלם מהבחור שהיה מולי. בכל זאת, לא כל יום עובר בחור עם שלייקס ומוקסינים.
האמת היא שפרטים אישיים עליו לא הספקתי לשמוע בגלל שהייתי קצת שתוייה, אבל הוא היה מספיק נחמד לתת לי לצלם אותו.

מעניין אותי מה אתם חושבים על מה שהוא לובש.
אתם חושבים שזה יותר מידיי? שיש לזה אופי? שזה יפה? 
לדעתי, אם זה עשוי בצורה הנכונה זה מאוד מעניין ומגניב. למה לא להנות בעצם עם בגדים מגניבים? לא הכל תמיד צריך להיות ג'ינס וטי שירט.
אני רוצה לתת לו אות כבוד! כל הכבוד על האומץ ועל זה שהוא התלבש איך שבא לו.
אגב, הדבר היחיד שאני כן זוכרת ממנו הוא שאת כל בגדיו הוא קונה בחו"ל: ברצלונה, פריז ברלין וכו'. נו מה? פאשניסט אמיתי.
אז הנה לכם - כבוד לפאשניסט:





 שבוע טוב!
Shira.T

14.5.2011

Introducing Fitz & The Tantrums





בעודי נוסעת עם אחי באוטו ל - Aventura Mall במיאמי שמעתי ברדיו שיר מצוין והתאהבתי בו מיד.
הכל היה בו נכון. הגרוב שלו הוא משהו שלא נשארים אדישים אליו. 
בעיקרון אני לא חסידה גדולה של מוזיקת נשמה, אבל הלהקה הזו כבשה אותי.
תכירו את - Fitz & The Tantrums. להקת סול שקיימת מסתבר כבר משנת 2009.
הם מגיעים מלוס אנג'לס ומגדירים את עצמם כלהקת אינדי פופ שמושפעת ממוזיקת נשמה.


כך התאהבתי:



Then I saw, blue hands in the pocket.
Cause you were always made to want it all. 
But now you got to make it on your own.

This ain't your home. 
So I'm showing you the door.
Wave goodbye now, it's time for you to go.


Don't comeback anytime, I've already had your kind. 

This is you pay back, money grabber.




טוב אה?
עוד שיר מעולה שלהם הוא Wind Of Change.שיר סקסי שעושה לי חשק לשים את האוזניות ולעשות הליכה על הטיילת ליד הים. אחחח איך בא לי.

Any day now
Any way now
Winds of change they blowing my direction
People will see that its time
Go on cry don't say what's the inspiration
People will know that its time
So walk on by So walk on by





ולשיר האחרון - שיר הנשמה הרשמי שלהם We Don't Need No Love Songs.
מעולה! תגבירו ודמיינו עצמכם איפה שרק תרצו.




שבוע טוב,
Shira.T

11.5.2011

Miami - Special Edition #1





חזרתי שלשום מחופשה בת 10 ימים במיאמי.
היה מעולה. מיאמי הייתה שטופת שמש, מזג אויר מושלם לנפוש בו.
הבעיה הייתה שבשניה שנחתתי חטפתי וירוס מוזר שעשה לי חום כל יום במשך שבוע, לכן לא כתבתי, ולו פעם אחת. אני מתנצלת, אבל בטוחה שאתם מבינים וסולחים לי. היו לי כוונות אחרות אך לצערי לא יכולתי לממש אותם.


ארצות הברית בנוייה לקניות. זו המסקנה שאני הגעתי אלייה. הצרכנות שם מטורפת. כל ההווי סובב סביב קניות.
רק לקנות ולקנות. 
מה שמדהים הוא שהמחירים יכולים ממש לצנוח.
למשל, קניתי שמלה של המעצב Max Azaria שמעצב ל- BCBG.
המחיר ההתחלתי של השמלה היה 240 דולר, כמובן שבמחיר הזה לא הייתי חושבת בכלל לקנות אותה, אבל כשנכנסתי לאחת החנויות האהבות עליי - Ross השמלה ירדה למחיר מטורף של 25 דולר בלבד! אחת הקניות המוצלחות שעשיתי שם.


הקונספט של החנות Ross (למי שלא מכיר) היא בגדי מעצבים ומותגים במחירים מגוחכים. 
העניין הוא שבגלל שהחנות כל כך ענקית, יש המון בגדים והכל דחוס ומעורבב, לכן צריך לחפור ולנבור טוב טוב. אפשר לבלות בחנות הזו יום שלם.
כשהסתובבנו ב- Lincoln Road - אחד המדרחובים ב- South Beach צילמתי כמה פאשניסטות.














 לא רואים הרבה, אבל מה שאני כן יכולה להגיד שיש המון זרמים וסוגים, והכי חשוב - יש סטייל.
הייתי אומרת שרוב האנשים שראיתי מאוד מטופחים ומתלבשים לרוב בצורה דיי מחמיאה. 
אני אישית מאוד אוהבת את הנינוחות שמיאמי מציעה בסגנון שלה.
בגלל שמיאמי היא עיר מאוד תיירותית עם ים ולכל אחד בריכה פרטית יש באוויר הרגשה נוחה. שמלות, חצאיות, סנדלים וטי שרטים חמודים. הכל הולך.


ללא ספק היה כייף. 
לצערי, לא הספקתי להנות ממיאמי כמו שצריך בגלל שהייתי חולה כמעט כל יום, אבל העיקר שהגעתי לתל אביב שלי בשלום. התגעגעתי.
כנראה שלפעמים צריך לסוע רחוק רחוק כדי להבין שכאן הכי טוב.


Shira.T