26.3.2013

השירים שעשו לי את השבוע + לפגוש את הפאשן פיט






ארה"ב כל כך שונה מישראל בכל כך הרבה מובנים, אולי אפילו יותר מידיי שונה. תמיד כשאני מגיעה לכאן אני מתגעגעת לארץ. יש משהו מציק בלהיות תלוי ברכב, להתנייד ממקום למקום רק ברכב, לא ללכת ברגל, לא להרגיש את הרחוב, את האנשים ואת הסביבה. זה מה שאני אוהבת בתל אביב: ללכת ברגל, לקפוץ על מונית שירות ולהגיע תוך כמה דקות ספורות לכל מקום שבא לך. בדרך אתה פוגש אנשים מעניינים. זה הכייף של תל אביב.  




דברים שלמדתי השבוע:
1. טיסה מכאיבה לגוף
2. אני קמה בחיוך לעבודה
3. יום אחד של קיץ הספיק לי
4. לאפות זה כיף
5. מיאמי לא משתנה
6. אין כמו תל אביב
7. יומולדת בחו"ל זה הכי כייף
8. אין כמו תל אביב


בשבת בערב הייתי בפעם השנייה בהופעה של הפאשן פיט. הפעם הראשונה הייתה בפריז בפסטיבל רוק און סיין ואם להיות כנה, ההופעה בפריז הייתה מאכזבת בעיניי ולכן הגעתי להופעה הפעם ללא ציפיות. קצת לפניי ההופעה חבריי הלהקה התכנסו באולם קטן לעשות Meet & Greet עם בלוגרים וכמה עיתונאים שם היה לי העונג להכיר אותם אישית. היה נחמד להצטלם איתם, להחמיא להם ולשאול אותם שאלות שעניינו אותי. הצגתי את עצמי ושיבחתי את סצינת המוזיקה בארץ וכמובן שאלתי מתי הם באים לארץ ואם זה בכלל בתכנון. התשובה שלהם הייתה: ״זה יכול להיות ממש מגניב, צריך לחשוב על זה באמת״ והוסיפו ״שמענו שפסטיבל לולה פלוזה מגיע לארץ בקיץ, איזה יופי, אולי נצטרף״. זה היה כל כך מבאס לשמוע את זה מהמון סיבות. מהסיבה שמבטלים הופעות על ימין ועל שמאל, ומהסיבה שהם אשכרה יכלו להגיע. הסברתי להם שהפסטיבל בוטל אבל שבכל זאת יחשבו להגיע ושיהיה להם כיף לא נורמלי. מקווה שנתתי להם חומר למחשבה. ובעניין ההופעה - למרות שבאתי עם דעה קדומה, ההופעה הייתה אושר צרוף. אמנם הסאונד לא היה מי יודע מה, אבל הכל תקתק כמו שצריך והאנרגיות באולם היו מחשמלות.   



יש פה כל כך הרבה מוזיקה טובה. השזאם שלי עובד שעות נוספות והאוזניים שלי לא מפסיקות לספוג שירים טובים, כמו זה למשל. 



או כמו השיר הזה. תתארו לכם שאני נוסעת באוטו, מסביבי עצי דקל יפים, צמחייה מטופחת, שמש ושמיים כחולים. השיר הזה מתאים בול לאווירה.

 

יש שירים שטוחנים פה, כמו Sacrilege, השיר החדש של The Yeah Yeah Yeahs שאני אוהבת. איזה שיר כייפי. 



גם את החדש של Phoenix טוחנים פה טוב טוב וזה ממש משמח אותי. אני כל כך אוהבת אותם! השיר החדש ממשיך את הקו שלהם ואף יותר ואפילו טוב יותר ממה ששמעתי מהם עד עכשיו. 



מאחלת לי יומולדת שמח ולכם שתמשיכו לקרוא את מה שאני כותבת, להנות מהמוזיקה שאני שמה ולפתוח את האוזניים לדברים חדשים וטובים. 
Shira.T

17.3.2013

השירים שעשו לי את השבוע




איך שהוא, תמיד לפני נסיעה ארוכה אני מוצאת את עצמי לא רוצה לנסוע, ולא כי אני באמת לא רוצה, אלא בגלל שתמיד לפני נסיעה אני מרגישה שטוב לי יותר מהרגיל, שסוף סוף הכל הסתדר והנסיעה רק תערער אותי. הריי תמיד אחרי שהייה ממושכת בחו"ל הראש קצת פחות מאורגן, הדברים קצת פחות ברורים, ולוקח זמן עד שחוזרים לאיזון. הפעם אני לוקחת צעד אחד אחורה, גם בהתרגשות וגם בהרגשה הכללית. מקווה שהפעם אחזור קצת יותר מאוזנת. נסיעה טובה לי. 




דברים שלמדתי השבוע:
1. המוזיקה בבתי קפה הכי חשובה 
2. יש יותר מידיי מקומות בת"א שאני לא מכירה
3. עבודה זה רק עבודה
4. אני אמנית 
5. הכל זמני
6. אנשים חושבים עליי את ההפך ממה שאני חושבת על עצמי
7. הביקור השנתי מתקרב
8. לאט זה הכי טוב




בהמשך לפוסט השמח שלי בשלישי שעבר, חשבתי להמשיך בקו הזה (כי להיות במצב רוח טוב זה באמת נחמד) ולשמוע שירים שעושים לי שמח. זה שיר כזה שעושה לי טוב, חיוכים נשפכים ממני כשהוא מתנגן אצלי בתוך האוזניים.  



אני אוהבת לטייל בשדרות עירי תל אביב, כשבאוזניי נשמעת מוזיקה טובה. כשאני שומעת שיר טוב אני לא רוצה להפסיק ללכת. פעמים מצאתי את משוטטת הרבה יותר ממה שהייתי צריכה. The Drums הניו יורקים עושים את זה טוב טוב. אני יכולה להמשיך ללכת כל היום עם המוזיקה שלהם. וכך עשיתי.



ואם כבר ליהנות מצלילי הלהקה הזו, צריך גם לשמוע את השיר Money. מילים משעשעות 
"I want to buy you something, but I don't have any money" וקצב פשוט. לא שיר מדהים, ולא יצירת מופת, אבל נחמד לשמוע אותו. אתם תחליטו בעצמכם. 




להבין שהכל תקופתי זה הדבר הכי חכם שהבנתי בשנים האחרונות ואם זאת הדבר הכי מדכא. זה עוזר לי להעביר תקופות קצת פחות חיוביות ומדכא אותי בתקופות טובות יותר בגלל שאני יודעת שזו רק תקופה. בכל זאת ההבנה שהכל זמני היא הבנה נחוצה והיא עוזרת ליהנות מהעכשיו. 



על Alt-J כבר מזמן רציתי לכתוב אבל משהו שם לא היה מאה אחוז מבחינתי. יש שירים / מוזיקאים שאני מתאהבת בהם ישר ויש כאלה שלוקח לי זמן איתם. עם Alt-J לקח לי זמן. זה לא שאני מאוהבת כבר, אני עדיין לא בטוחה לגבייהם, אבל כן, השיר נהדר ומיוחד. 




שבוע טוב לכם, טיסה נעימה לי.
Shira.T

14.3.2013

אפרת בן צור // דרמטית, עדינה וחודרת.

אמש בפעם הראשונה הלכתי סוף סוף לראות את אפרת בן צור באוזןבר. הגעתי באיחור של כמה שירים, התיישבתי על הכיסא ופתחתי את האוזניים. שמלה שחורה ארוכה, שפתיים אדומות וקארה שחור, לא ציפיתי לראות את אפרת בן צור בצורה אחרת. דרמטית, נעימה, עדינה וחודרת. זה מדהים, אף פעם לא השקעתי יותר מידיי מאמץ לשמוע את השירים שלה או ללכת להופעות שלה, עד שיצא האלבום "Robin" שכולל תשעה לחנים שלה לשירים של המשוררת אמילי דיקינסון, ששינה אצלי הכל. אני זוכרת את הפעם הראשונה שהאזנתי לאלבום הזה שנע בין רכות, עדינות ועצבות גדולה. הייתי מרותקת למילים וללחן. בן צור לקחה את המילים של דיקנסון והלחינה אותם באופן טבעי ליצירת אמנות מדהימה וכל כך מדויקת.



זה מצחיק, כשהגעתי להופעה ציפיתי לשמוע רק שירים מהאלבום הנהדר הזה והופתעתי לגלות שיש עוד המון שירים, גם בעברית. עוד יותר הופתעתי לגלות, כמה השירים שלה כעת נראים לי אחרת. "צוללת" שהיה להיט רדיו לפני כמה שנים טובות, פתאום לקח אותי למסע קסום ואמיתי, מקום שיכולתי להזדהות איתו. כנראה שלפני כמה שנים, בגיל ה-20 המקודם שלי, לא הייתי יכולה להבין או להכיל את השיר הזה. עכשיו כשבן צור שרה את המילים "הייתי צוללת עכשיו למים הכי הכי עמוקים, לא לשמוע כלום" לצערי אני יכולה להזדהות איתה, במלוא מובן המילה.



כדי לעשות אלבום כזה, צריך אומץ, תעוזה והמון כישרון. האלבום הזה היה יכול להיות כישלון מביך. הלחנים נעשו בהקשבה גמורה, אין כאן התיימרות להיות משהו אחר, אין כאן דבר מאולץ. ההקשבה וההבנה של הטקסטים היא טוטאלית. האלבום Robin הוא תוצאה של שיעורי בית טובים, התמדה ואומץ. עבודה מדויקת ואמיתית. על האלבום המופלא הזה אחראיים אסף שתיל - פסנתר, גיורי פוליטי - כלי הקשה ואקורדיון, קרני פוסטל - צ'לו, ועומר הרשמן, שעיבד והפיק את האלבום ביחד עם בן צור.




בפעם הבאה אני מגיעה מוקדם. אני לא רוצה להפסיד חצי דקה מהקסם הזה. 
קליק לבנדקאמפ // קליק ליוטיוב // קליק לעמוד הפייסבוק
Shira.T


12.3.2013

שני שירים ליום שלישי




יצאתי החוצה בבוקר וחיכתה לי תזכורת: הקיץ מחכה מעבר לפינה. זו אכן תזכורת קשה כי אני לא ממש אוהבת את הקיץ, וישר נזכרתי בכל הדברים שהוא מביא איתו: זיעה, עצבים, בגדים קצרים, סירחון, לחות ועוד הרבה דברים מעצבנים. יחד עם זאת, אמרתי לעצמי שהפעם אולי אנסה לקחת את הקיץ קצת יותר בקלות, זה היה קשה כשהזעתי מתחת לחולצת הג'ינס הצמודה שלבשתי היום, אבל אני נחושה. לכבוד מאורע שכזה, הכנתי שני שירים שממש משמחים אותי לאחרונה. מכירים את זה שאתם שומעים שיר ובא לכם פשוט לרקוד / להזיז את הגוף / לדעת את המילים של השיר ולצרוח אותם? Big Talk של Conway הוא בדיוק השיר הזה. שימו פליי וצאו לרחבה. 





ואם כבר לרקוד, השיר הזה עושה חשק להזיז כל חלק בגוף. בא לי מסיבה רק עם מוזיקה כזו. Bumblebeez המדליקים באים מאוסטרליה ועושים אינדי פופ משובח. אני רוצה לשמוע עוד ועוד מהדבר הזה.







Shira.T

9.3.2013

השירים שעשו לי את השבוע






כל שבוע, לפני שאני מתיישבת לכתוב את הפוסט, כבר בחמישי בערב, אני מסדרת לי בראש את השירים שאהבתי במיוחד השבוע, את החוויות שעברתי ואת המילים ששמעתי. כל שבוע יום שבת מגיע מהר יותר, והנה אני מוצאת את עצמי שוב שופכת את הכל לפוסט חדש. לפעמים אני מאושרת מזה שיש לי מקום אליו אני יכולה לשפוך הכל ולפעמים אני נזכרת כמה אני חשופה ומה זה דורש ממני. זה מעיר אותי בבום אחד. ואז שוב עולה השאלה על כמה דברים צריכים להשפיע עליי, עלינו, על החיים שלנו, ושוב אני לא יודעת לענות עלייה. כל פעם אני מגיעה למסקנות קטנות ובסופו של דבר אני עושה את מה שמרגיש לי טוב. ככה צריך להיות. הנה האסופה השבועית של השירים שעשו לי את השובע הזה לקצת יותר מרגש מהרגיל.







דברים שלמדתי השבוע:
1. התהילה חולפת אבל האנונימיות נצחית
2. עבודה קשה מניבה תוצאות
3. חב"ד מנסים להחזיר אותי בתשובה
4. כוח הרצון שלי חזק מתמיד
5. אם רואים את זה, זה כנראה קרה
6. גם למלצריות יש רגשות
7. הכל יחסי בחיים
8. יש לי משמעת עצמית

אז כמו שכתבתי בפוסט הקודם, ביום חמישי ראיתי את DJ Shadow באומן 17 ולהפתעתי הרבה ממש נהנתי. מאז אני שומעת את האלבום האגדי Endtroducing בריפיט. 



יש לי קטע עם M83. כל פעם שאני שומעת אותם אני נהנת בצורה אחרת. המוזיקה שלהם שמימיית ומתאימה את עצמה לכל סוג מצב רוח שאני נמצאת בו. אתמול ששמעתי את השיר הזה בפעם האלף ירדו לי דמעות. המוזיקה שלהם מרגשת אותי, המילים שלהם נוגעות בי והקליפים מהפנטים.



שבוע שעבר, אחרי שכתבתי על זה שאני צריכה איזון בחיים, התחלתי לחשוב על זה קצת יותר לעומק. הגעתי למסקנה קצת פחות מאוזנת: לא בא לי להיות באיזון, בא לי לחיות את החיים בכל הכוח, ואם זה אומר שיום אחד אני בשיא המצב רוח ויום אחרי אני בשיא הדאון, שכך יהיה. העיקר להרגיש ולחיות את החיים בצורה הכי אמיתית וכנה שיכולה להיות. היום למשל, ובכלל בימים האחרונים, אני במצב רוח מעולה, לכן השיר הזה התאים כל כך, והקליפ עוד יותר. שימו פליי.



יש לי אובססיה לבנות HAIM. כל מי שאומר לי אחרת או שלא מתחבר אליהן (וזה בסדר גמור), או שלא פתוח מספיק כדי להבין שבאמת מדובר בשלוש בנות סופר מוכשרות שפשוט עושות מוזיקה טובה וכייפית. לא תמיד צריך מוזיקה כבדה ומורכבת. השיר החדש שלהן Falling לא יוצא לי מהראש, איזה כיף!



Local Natives היא הלהקה החדשה שאני שמה עליה עין בזמן האחרון. לפני שבועיים כתבתי על שיר אחר שלהם, עכשיו השיר היפייפה הזה ונראה לי שזו התחלה של מערכת יחסית רצינית בינינו. בינתיים הם עשו הכל קשורה. המוזיקה מעולה, כן, אבל המקומות שהשיר הזה לוקח אותי אליו הוא מדהים. אני מוצאת את עצמי מרחפת למקומות אחרים, יפים כל כך, ולרגעים לא חושבת על המקום שאני נמצאת בו. וזה מה שחשוב לי במוזיקה, שהיא תיקח אותי איתה. תראו לבד לאן השיר הזה לוקח אתכם.



יש לי קינוח מצוין, כזה קינוח שצריך הקדמה תופים. אבל לפני זה שתי הודעות קצרות: 1. בשבוע שעבר התארחתי ברדיו לפינה קטנה על המלצות מוזיקה. אתם מוזמנים לשמוע כאן (דקה 44:38). 2. אם עדיין לא פתחתם את הפלייליסט שלי, אתם מוזמנים ללחוץ פליי כאן מצד ימין (למטה בבלוג עצמו, מצד ימין). אני כל הזמן מעדכנת בשירים חדשים וטובים וזה הכל בשביל שיהיה לכם מה לשמוע בעבודה ושלא יהיה לכם תירוץ ללמה אתם שומעים תחרות רדיו רדודות. קדימה, פליי איט. 
ועכשיו לעניין החשוב באמת: The Yeah Yeah Yeahs הוציאו שיר חדש והפעם הם באמת התעלו על עצמם. פשוט תשמעו ותראו שאתם לא יכולים להישאר אדישים.



שבוע מצוין מלא במוזיקה מ-ש-ו-ב-ח-ת-!
Shira.T

8.3.2013

DJ Shadow בתל אביב





ג'וש דיוויס המוכר יותר בשם DJ Shadow ביקר אתמול באומן 17 ואני הצטרפתי לחגיגה. גילוי נאות מביך: עד לפני שלושה ימים לא ידעתי מי הוא ואיזה מוזיקה הוא עושה. כשחקרתי עליו קצת הבנתי שהוא שם שמביך לא להכיר. בכל מקום ששאלתי ענו לי בהתפלאות ובהתלהבות והוסיפו שהוא אגדי. 
DJ Shadow עושה מוזיקה שונה מהמוזיקה שאני רגילה לשמוע, ובכל זאת, יש משהו במוזיקה שלו שמאוד התחברתי אליו. יש קטעים שאני מרגישה שאפילו מרגשים אותי, כמו זה. 




הסט התחיל רק בסביבות חצות וחצי ואני כבר הייתי בדיוק במוד הנכון, אחרי שעה וקצת של ריקודים על הרחבה. הסט היה מורכב מדאב סטפ, קצת היפ הופ, קצת אלקטרוני ובקיצור מיקס של דברים טובים יפים. לפעמים אי אפשר לתת למוזיקה מילים מדויקות, או תחושה מדויקת של איך הרגשתי. היה לי פשוט כיף ושמחתי שהלכתי עם ראש פתוח למשהו שאני לאו דווקא הייתי הולכת אליו. וזו המסקנה שלי להיום. ראש פתוח, לזרום, לראות מקומות חדשים, לשמוע אנשים אחרים, דעות שונות משלך ולדעת שיש עוד דברים, לא רק מה שאתה חי. מסיימת עם ...Endtroducingאלבום האולפן הראשון שלו, אחד התקליטים הגדולים של הניינטיז.



קליק לעמוד הפייסבוק // קליק לאתר
Shira.T 

2.3.2013

השירים שעשו לי את השבוע





אם הייתם שואלים אותי לפני שבוע על מצב רוחי הייתי עונה לכם תשובה שונה לגמרי ממה שהייתי עונה ברגע זה. זה מדהים כמה מצב הרוח שלי קשור לדברים שאומרים לי, דברים שאני שומעת ורואה. לפעמים בא לי לעצום את העיינים והאוזניים ולא לשמוע את הביקורת של כולם. נורא קשה לשרוד ביקורת שנוגעת לך במקום שלא יושב חזק. מעניין אותי אם זה רק אני, אם זו תל אביב, המדינה הזו או שככה זה בחיים. אני רק יודעת שזה לא הולך ונהיה קל יותר. כמו תמיד, המוזיקה לקחה חלק גדול בשבוע שלי והיא תמיד, אבל תמיד מרימה את רוחי. אלה השירים שעשו לי את השבוע.









דברים שלמדתי השבוע:
1. כשמתכוננים לרע מכל, הרע מכל לא כזה גרוע
2. השנה האחרונה לפני 30 מתקרבת 
3. ייתכן שחבר לא פותר הכל
4. ילדות גדולות לא בוכות
5. שישי בערב הוא הזמן הכי מדכא
6. Do it with passion or don't do it at all
7. לחייך 
8. אנשים ביקורתיים - עופו לי מהחיים


חודש מרץ בפתח והוא גדוש הופעות. אנטיביוטיקה מזכירים לי את ערן צור, ואני מאוד אוהבת את ערן צור. אני אוהבת את המלנכוליות שלו ואת האווירה הקודרת שהוא עושה בחדר, את מה שהוא מזכיר לי, ואפילו את הדמעות שהוא מוציא מתוך עיניי. אנטיביוטיקה במובן גדול מזכירים לי אותו. הם מופיעים שבוע הבא בלבונטין ואני אהיה שם ואתן למוזיקה שלהם לחדור אל עורקיי. כאן תוכלו לשמוע את האיפי המלא. 

 

Fitz and The Tantrums מאז ומתמיד היו אותה הלהקה שאני מבקרת בה בשביל שיהיה לי קצת שמח. מה שיפה במוזיקה שלהם יחד עם המילים הוא שהם שמחים במסווה. כמו כולנו. המילים עצובות, אבל המנגינה השמחה חייבת להמשיך. בשיר החדש Out Of My League הם ממשיכים את ההרגשה הזו.



השנה האחרונה של שנות ה-20 לחיי מגיעה בצעדי ענק. זה מלחיץ וממפחיד כאחד. יש "רשימה" כזו שצריך לסיים עד גיל 30, לא? אני חושבת שברשימה הזו אני כושלת בגדול. אם זאת, אני אף פעם לא הלכתי לפי רשימות מסודרות, יש לי את הרשימות שלי, וברשימות האלה אני מסמנת וי על הכל.  



השיר הזה הוא מאותם השירים האמריקאים שאני כל כך אוהבת. שירים טובים שנכנסים פנימה ומיד נותנים לך בוסט של אנרגיות. יש רגעים שאני לא רוצה שיגמרו, שאני ממש מרגישה חייה באותו הרגע. איך אפשר לשמר את ההרגשה הזו ולחיות חיים מאוזנים? אני לא יודעת. אם מישהו יודע את התשובה אני ממש אשמח לשמוע.



מסיימת עם שיר שתמיד מתחבר אליי, במיוחד עכשיו. Caring is creepy. רגשות זה מפחיד, לבטוח באנשים זה קשה ואפילו יותר קשה בשבילי לא לבטוח באנשים. הכי קשה מזה הוא לסלוח לאנשים שבטחת בהם כל כך הרבה זמן והם פשוט שברו לך את האמון ברגע אחד.



שבוע טוב.
Shira.T