31.5.2012

שבעת המופלאים // הקולקטיב









הקולקטיב הם שבעה מוזיקאים מוכשרים, חברים טובים שגדלו יחד בתל אביב: עידן רבינוביץ', רועי ריק, דניאל שהם, עמנואל סלונים, יוסי מזרחי, רועי רבינוביץ' ונדב לוזיה.
כל אחד מהם מגיע מרקע מוזיקלי שונה ובכך יוצרים שילוב מעניין. מה שהתחיל כג'ם סשיין ופרויקטים מוזיקלים שונים, המשיך ונהיה "הקולקטיב".
הלהקה מובלת ע"י שני סולנים- עידן רבינוביץ' ורועי ריק.
בגלל הסיבה הפשוטה שהם שבעה חברי להקה, חשבתי לעצמי שלראיין את כל השבעה יהיה קצת קשה, אז החלטתי לראיין רק את עידן.
לאלה מכם שעדיין לא מכירים את הקולקטיב, קבלו טעימה קטנה ומשובחת עם שיר מצוין.





נפגשנו על ספה בביתו והתחלנו לדבר.
ב- 2009 נסעו הקולקטיב לאנגליה. מאחורי הרעיון לא היה מהלך מסודר. הנסיבות היו סיבוב הופעות, אבל שום החלטה לא נעשתה באופן מודע. הכל התגלגל איך שהוא. בין היתר הספיקו להקליט באולפנים של המאניק סטריט פריצ'רס. 
במהלך שהותם באנגליה פנו הקולקטיב לכריס שואו, האחראי להפקות המוזיקליות של בוב דילן, שריל קרואו, ג'ף באקלי ועוד מוכשרים אחרים. 
הם כתבו לו אימייל ושואו ענה יחסית מהר. בתוך כך הגיע לארץ להקליט את האלבום עם הלהקה.  
אחרי שראיתי את הסרטונים שלהם שתיעדו את תקופתם באנגליה, אני מוכרחה להודות שקצת קינאתי. בכל זאת, שבעה גברים בדירה אחת עם מטרה אחת - לעשות מוזיקה.  
"הגענו לאנגליה לכמה הופעות והחלטנו להישאר. עם הזמן הקהל גדל, ראינו את זה קורה מול העיניים שלנו. מועדונים שבהתחלה אמרו לא, ויכולנו רק לחלום להופיע שם, בסוף אמרו כן. באותה תקופה לא קראנו לעצמנו 'הקולקטיב', היינו מיקס".
חייתם חצי שנה שם וחזרתם לכאן. באיזה בעיות אתם נתקלים פה?
"מצד אחד, עם כל הביקורת שיש לי על הארץ, אני מלא הערכה למה שהלהקה השיגה. עם זה שאנחנו לחלוטין אינדי, התוצאות הן גדולות".
הקולקטיב אינם נתמכים או חתומים ע"י חברת תקליטים, וזה מתוך שמירה על אוטנטיות מוחלטת לאמנות שלהם, וחוסר רצון להשפעה מבחוץ.
"אנחנו אינדי בעיקר בגלל שאנחנו לא רוצים התערבות על השירים והמוזיקה. כשאתה תחת לייבל מסוים ההתנהלות קשה, ולא קל לקבל את כל השינויים. אנחנו מעדיפים לסבול שנים, מאשר למסחר את היצירה שלנו על ההתחלה".
"בכל זאת", ממשיך עידן, "יש בארץ בעיות אובייקטיביות. הקהל מצומצם ומעט ערוצי מדיה, אבל לכל מקום מציאות וקושי שונים".
ובכל זאת, למה אתם נשארים בארץ? 
"התשובה הזו שונה לכל אחד משבעתינו, חלק רוצים להיות פה, חלק פחות".
אתם כולכם חברים טובים, גדלתם בערך באותה הסביבה והלכתם בגדול באותו הכיוון. בכל זאת, אין קנאה או אגו שמפריע לכם?
"אני מקנא בכולם. הכוח בלהקה הזו הוא הביחד. בפעמים שאחד נתקע, השני בא עם רעיון משלים, עוזר לו וסוגר את הפינה".
חוק מספר 6 בלהקת הקולקטיב תמיד נשמר-  "כאשר אתה במצוקה, עזור לחבר הקולקטיב שמימינך".




אחרי קריאה מעמיקה על רבינוביץ', גיליתי שהוציא ב- 2008 אלבום סולו מדהים וממכר, שקצר ביקורות חיוביות ותשואות רבות. הוא מספר שמה שהתחיל כהקלטות רגילות לחלוטין התגלגל לאלבום. 
"האלבום שהוצאתי הוקלט בכלל כסקיצות. רועי ואני עשינו אותו בסשן רגיל בצהריים, בחדר חזרות קטן. לא הייתה שום מחשבה מאחורי זה. לא חשבתי - עכשיו אני הולך לעשות אלבום, רועי ואני כותבים מגיל 14". 
עידן ממשיך ומספר על עשיית האלבום:
"לא ידעתי מה לעשות ואיך להתחיל. לילה אחד גררתי את רועי איתי, התמקמנו בפינת רחוב והתחלנו לשיר. בהמשך השמעתי את השירים שלי בכמה מקומות, התחלנו לקבוע הופעות והוצאתי את האלבום".
אתה לא ממשיך לעשות את זה אם אתה לא ממש רוצה את זה.
"תמיד רציתי להיות מוזיקאי, אבל התכחשתי", מספר כמה פעמים, ומוסיף "זה היה כל העולם שלי. בקיץ אחי ואני היינו נוסעים לקונצרטים בחו"ל כשהחברים היו נהנים מהחופש הגדול". 
בכיתה י"א עבר משבר, "רציתי להפסיק עם המוזיקה לכמה שנים ולהיות כמו כולם. אז הפסקתי.
איך שהוא כל הזמן מצאתי את עצמי חוזר לשם.
המסקנה שלי פשוטה, אתה לא ממשיך לעשות את זה אם אתה לא ממש רוצה את זה".





זה לא מרגיש כמו ויתור, זה מה שאני רוצה לעשות. מבחינתי לא לעשות את זה היה ויתור.
כלהקה בעלת שבעה מוזיקאים, נדמה שההחלטות יותר קשות, אבל אצל הקולקטיב זה ההפך. הכוח של הלהקה הוא ביחד ולא בנפרד.
השאלה המעניינת היא איך מגיעים להחלטות כשיש כל כך הרבה מוחות?
"אני ורועי כותבים את המילים, כולנו כותבים את המוזיקה. לכל אחד יש מה להביא וכך אנחנו יוצרים את המוזיקה שלנו". 
העיסוק במוזיקה דורש ממך וויתורים בחיים? 
"בשביל להיות מוזיקאי אתה צריך שזה יהיה הדבר שאתה הכי רוצה. חיי מוזיקאי כוללים המון נסיעות ושיגרה לא נורמלית. חלק מהעניין הוא לעבוד על עצמך באופן ביקורתי, ליצור יעדים ושיגרה. בתשובה לשאלתך, זה לא מרגיש כמו ויתור, זה מה שאני רוצה לעשות. מבחינתי לא לעשות את זה היה ויתור".



מבחינת הלהקה, אתם מרגישים שזה המקום שאתם רוצים להיות בו?
"במקום מסוים, אני מאוד מבסוט מהמקום שאנחנו נמצאים בו, אבל עם האוכל בא התיאבון. אנחנו כל הזמן רוצים עוד. אנחנו חולמים להיות על הבמות הכי גדולות ולצאת לטורים ענקיים".

היה לי מאוד כייף לראיין את עידן ואני חייבת להגיד שהוא מלא חיוביות, אופטימיות, אמביצייה וקסם שגרם לי להתאהב בו בשעה שדיברתי איתו. הקולקטיב יוצאים בקרוב להופיע בפסטיבלים באירופה ונראה שהם כל הזמן מתקדמים. התרשמותי משבעת המופלאים האלה היא שבשבילם, השמיים הם הגבול.



לצפייה בכל התמונות היכנסו לעמוד הפייסבוק
 קליק לעמוד הפייסבוק של הלהקה // קליק לאתר 
צילום: מיכל קרן
Shira.T

אין תגובות:

פרסום תגובה