השבוע מישהי שאלה אותי "מה את עושה?" עניתי "אני כותבת", "את קלדנית?" שאלה שוב, עניתי "לא, אני כותבת", ענתה בביטחון "אה, את תמלילנית!" עניתי לה בסבלנות: "לא, אני כותבת".
אני כותבת. כותבת את הרגשות שלי, משתפת את העולם בדברים הכי כמוסים שלי, כותבת על דף לבן וחלק כל מה שאני מרגישה. מוציאה, מקיאה, שופכת את הכל ללא רסן כאילו אף אחד לא קורא. רק כשמישהו פתאום מצטט משפטים שלי משום מקום אני קולטת כמה אני חשופה. אבל זה המחיר. וזה בסדר.
דברים שלמדתי השבוע:
1. חוק מספר 1: אין חוקים
2. גם שנדמה שאבדה הדרך, צריך להמשיך לנסות
3. טלוויזיה מנוונת
4. כשמופיעים סימנים זה אומר שצריך לפעול
5. יום שישי זה יום טיול
6. צריך להפסיק לראות את האירוויזיון
7. בלי מטרות אי אפשר להמשיך
8. כשמתחילים לצטט אותך בדייטים זה קצת מפחיד
אני צופה להופעה מהסרטים, כזו שלא תיתן לי לישון בלילה מרוב התרגשות,
זו תהיה הפעם הראשונה שלי עם אבידן, והציפיות גבוהות.
החדש של אבידן ממגנט ומדויק, מושקע ומלא בדברים טובים כמו שרק הוא יודע.
קליק לספייס שלו.
איזה כייף לנו שהלהקה הנהדרת Edward Sharpe & The Magnetic Zeros הוציאה אלבום חדש ואנחנו יכולים לשמוע אותו כאן מבלי לשלם, להזמין או לחכות. פשוט ללחוץ ולשמוע. אם אתם דואגים ששמונת המוכשרים הללו איבדו את דרכם ואת ייחודם באלבומם החדש, אל דאגה, זה לא המצב, הם נשארו אותה אותה הלהקה המגניבה, המיוחדת, המצחיקה והטובה שהייתה.
ואם בכל זאת יתחשק לכם לחזור למוכר, הנה תזכורת קטנה:
הנה אינדי רוק שלא מארה"ב, החלטתי לחצות קצת את הגבולות של המוכר והבטוח.האמת היא ששמעתי את השיר הזה השבוע ואני אפילו לא זוכרת איפה ומתי זה קרה, אני רק זוכרת שכל כך מיהרתי להוציא את האייפון כדי להשתמש ב"שזאם" לפני שהשיר יגמר שהוא כמעט נפל.
אז מזל שבסוף הכל הסתדר וגיליתי שחמודים האלה ששרים
"Bigger Than Us" הם White Lies הבריטים, המורכבים משלושה גברים מוכשרים וקשוחים.
הקיץ הדוחה כמעט כאן.
בינתיים עוד נעים בלילות והשיר הזה מתאים במיוחד לרקע הרוחות הנעימות.
אחרונים חביבים יהיו Broken Bells, להקת אינדי מארה"ב שמורכבת מכמה גברברים בעלי טעם מוזיקלי משובח, כשאחד מהם הוא סולן אחת הלהקות האהובות עליי The Shins.
שבת של כייף!
Shira.T
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה