19.5.2012

השירים שעשו לי את השבוע| נוסטלגיה







אם היו שואלים אותי לאיזה תקופה הייתי רוצה לחזור התשובה שלי הייתה שום תקופה.
תמיד שאני שומעת את חברות שלי מדברות על זה, אני לא מצליחה להבין למה לעזזאל לחזור לתקופת בית הספר, לתקופת הצבא, ובכלל לחזור אחורה. אני לא רוצה לחזור אחורה. טוב לי ככה. 
מוסיקה מזכירה לי תקופות. לפעמים בא לו איזה שיר ישן וטוב, שמזכיר לי תקופה שהייתה וחלפה, ולפעמים אפילו פרצופים ישנים, ואהבות שאתה רק רוצה לשכוח. "שירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח".
השבוע שלי כלל הרבה זיכרונות נשכחים ונוסטלגיה מתוקה, וגם קצת פחות.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אין כמו בארץ, ולפעמים זה ממש מבאס
2. פעם ראשונה שאני מפחדת להסתובב ברחובות תל אביב
3. ריינס זה צפון
4. אפשר לחצות את כל תל אביב ברגל
5. כל השווים תפוסים
6. הגעגועים לא פוחתים, הם רק מתעצמים
7. חוק המספרים הגדולים: על 99% קקות, מגיע אחד נסיך


מי שמכיר אותי שנים יודע שאת אלניס מוריסט הערצתי רוב ילדותי.
האלבום Jagged Little Plle היה הראשון שלי. ידעתי את כל המילים בעל פה, קראתי עלייה כל מה שיכולתי, הייתי בהופעה שלה, ובקיצור הייתי גרופית אמיתית.
השיר "You Oughta Know" היה שיר הרוק הראשון שהכי אהבתי. הייתי יושבת, קוראת את המילים ומנסה להבין למה היא מתכוונת. 
השבוע, כמעט עשרים שנה אחרי, ישבתי בבר ושמעתי את השיר הזה. הוא הזכיר לי תקופה מאוד ארוכה של הערצה ילדותית. זו בעצם הייתה יריית הפתיחה שלי למוסיקה.
המשפט שתפס אותי:
"You seem very well, things look peaceful
I'm not quite as well, I thought you should know
Did you forget about me Mr. Duplicity
I hate to bug you in the middle of dinner
It was a slap in the face how quickly I was replaced
Are you thinking of me when you fuck her?"



את ג'ון מייר אהבתי מהרגע הראשון ששמעתי. אם אני לא טועה, השיר הראשון שלו שממש אהבתי היה
"Your Body Is A Wonderland", מיד קניתי את האלבום ולא הפסקתי לשמוע.
היום אני שומעת אותו דיי הרבה וחייבת לציין שהמוסיקה שלו מאוד מרגיעה אותי. בייחוד השיר הזה.
המשפט שתפס אותי:
"If you want more love,
Why don't you sat so?"



את דייב מטיוס הכרתי באחת הנסיעות שלי לארה"ב. קניתי את האלבום וחרשתי אותו בדיסקמן החדש.
אחד השירים שיותר אהבתי בזמנו היו "Where are you going?".
היום אני לא ממש יכולה להצביע על שיר אחד שאני אוהבת יותר מכולם, יש כל כך הרבה, מה שכן, השבוע גיליתי עוד שיר שכל כך נגע בי. הרגשתי שאני כ"כ מזדהה עם המילים, ממש כמו "הוצאת לי את המילים מהפה". 
באמת מילים מיוחדות, ממליצה לקרוא.
המשפט שתפס אותי:
"Sometimes I feel like I'm falling
Fall back again, fall back again, 
Oh, life it seems a struggle between 
What we think what we see 
I'm not going to change my ways 
Just to please you or appease you 
Inside a crowd, five billion proud 
Willing to punch it out 
Right, wrong, weak, strong 

Ashes to ashes all fall down 
Look around about this round 
About this merry-go-round around 
If at all God's gaze upon us fall
His mischievous grin, look at him"



No Doubt הייתה ללא ספק הלהקה האהובה עליי. השיר Don't Speak קרוב אליי במיוחד.
האלבום שלהם היה אחד האלבומים בהם הרגשתי שאני עפה איתו למקום מגניב.
Gwen Stefani תמיד עשתה לי חשק להתלבש יפה ולהיות יוצאת דופן.
Sunday Morning הוא שיר שהקדים את זמנו, בכלל, No Doubt. 
האלבום החדש יוצא עוד מעט, מעניין מאוד לשמוע.
המשפט שתפס אותי:
"I thought I knew you 
I thought I knew you 
I thought I knew you well

so well" 



כל הזמן אני שואלת אנשים "מה השיר האהוב עליכם?" ואין להם תשובה.
לי יש. Round Here כבר שנים השיר האהוב עליי בעולם. אהוב. מכאיב, נוגע ומרגש כל פעם כמו בפעם הראשונה ששמעתי אותו.
המשפט שתפס אותי:
"She parks her car outside of my house,
 takes her clothes off,
Says she's close to understanding Jesus
She knows she's more that just a little misunderstood
She has trouble acting normal when she's nervous"


אם מדברים על נוסטלגיה ועל שירים מן העבר, אי אפשר בלי פרל ג'ם.
את האלבום TEN קיבלתי במתנה מאחי שלימד אותי לאהוב אותם.
באותה תקופה גרנו באותו חדר (פעם זה היה נפוץ) והייתי צריכה לשמוע את כל מה שהוא שומע. 
פרל ג'ם עברו איתי פסקול חיים, מאז ועד היום. 
אני מתביישת להגיד שאת השיר Release הכרתי רק בשנה שעברה, כשראיתי את הסרט הדוקומנטרי שלהם, והתאהבתי בו. יפה יפה.
המשפט שתפס אותי:
"Oh, dear dad, can you see me now
I am myself, like you somehow
I'll ride the wave, where it takes me
I'll hold the pain, release me"



שבוע טוב!
Shira.T

אין תגובות:

פרסום תגובה