השירים שעשו לי את השבוע| נוסטלגיה

אם היו שואלים אותי לאיזה תקופה הייתי רוצה לחזור התשובה שלי הייתה שום תקופה.
תמיד שאני שומעת את חברות שלי מדברות על זה, אני לא מצליחה להבין למה לעזזאל לחזור לתקופת בית הספר, לתקופת הצבא, ובכלל לחזור אחורה. אני לא רוצה לחזור אחורה. טוב לי ככה. 
מוסיקה מזכירה לי תקופות. לפעמים בא לו איזה שיר ישן וטוב, שמזכיר לי תקופה שהייתה וחלפה, ולפעמים אפילו פרצופים ישנים, ואהבות שאתה רק רוצה לשכוח. "שירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח".
השבוע שלי כלל הרבה זיכרונות נשכחים ונוסטלגיה מתוקה, וגם קצת פחות.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אין כמו בארץ, ולפעמים זה ממש מבאס
2. פעם ראשונה שאני מפחדת להסתובב ברחובות תל אביב
3. ריינס זה צפון
4. אפשר לחצות את כל תל אביב ברגל
5. כל השווים תפוסים
6. הגעגועים לא פוחתים, הם רק מתעצמים
7. חוק המספרים הגדולים: על 99% קקות, מגיע אחד נסיך


מי שמכיר אותי שנים יודע שאת אלניס מוריסט הערצתי רוב ילדותי.
האלבום Jagged Little Plle היה הראשון שלי. ידעתי את כל המילים בעל פה, קראתי עלייה כל מה שיכולתי, הייתי בהופעה שלה, ובקיצור הייתי גרופית אמיתית.
השיר "You Oughta Know" היה שיר הרוק הראשון שהכי אהבתי. הייתי יושבת, קוראת את המילים ומנסה להבין למה היא מתכוונת. 
השבוע, כמעט עשרים שנה אחרי, ישבתי בבר ושמעתי את השיר הזה. הוא הזכיר לי תקופה מאוד ארוכה של הערצה ילדותית. זו בעצם הייתה יריית הפתיחה שלי למוסיקה.
המשפט שתפס אותי:

"You seem very well, things look peaceful
I'm not quite as well, I thought you should know
Did you forget about me Mr. Duplicity
I hate to bug you in the middle of dinner
It was a slap in the face how quickly I was replaced
Are you thinking of me when you fuck her?"

את ג'ון מייר אהבתי מהרגע הראשון ששמעתי. אם אני לא טועה, השיר הראשון שלו שממש אהבתי היה
"Your Body Is A Wonderland", מיד קניתי את האלבום ולא הפסקתי לשמוע.
היום אני שומעת אותו דיי הרבה וחייבת לציין שהמוסיקה שלו מאוד מרגיעה אותי. בייחוד השיר הזה.
המשפט שתפס אותי:

"If you want more love,

Why don't you sat so?"

את דייב מטיוס הכרתי באחת הנסיעות שלי לארה"ב. קניתי את האלבום וחרשתי אותו בדיסקמן החדש.

אחד השירים שיותר אהבתי בזמנו היו "Where are you going?".

היום אני לא ממש יכולה להצביע על שיר אחד שאני אוהבת יותר מכולם, יש כל כך הרבה, מה שכן, השבוע גיליתי עוד שיר שכל כך נגע בי. הרגשתי שאני כ"כ מזדהה עם המילים, ממש כמו "הוצאת לי את המילים מהפה". 

באמת מילים מיוחדות, ממליצה לקרוא.

המשפט שתפס אותי:

"Sometimes I feel like I'm falling

Fall back again, fall back again, 

Oh, life it seems a struggle between 

What we think what we see 

I'm not going to change my ways 

Just to please you or appease you 

Inside a crowd, five billion proud 

Willing to punch it out 

Right, wrong, weak, strong 

Ashes to ashes all fall down 

Look around about this round 

About this merry-go-round around 

If at all God's gaze upon us fall
His mischievous grin, look at him"

No Doubt הייתה ללא ספק הלהקה האהובה עליי. השיר Don't Speak קרוב אליי במיוחד.
האלבום שלהם היה אחד האלבומים בהם הרגשתי שאני עפה איתו למקום מגניב.
Gwen Stefani תמיד עשתה לי חשק להתלבש יפה ולהיות יוצאת דופן.
Sunday Morning הוא שיר שהקדים את זמנו, בכלל, No Doubt. 
האלבום החדש יוצא עוד מעט, מעניין מאוד לשמוע.
המשפט שתפס אותי:

"I thought I knew you 
I thought I knew you 
I thought I knew you well
so well" 

כל הזמן אני שואלת אנשים "מה השיר האהוב עליכם?" ואין להם תשובה.
לי יש. Round Here כבר שנים השיר האהוב עליי בעולם. אהוב. מכאיב, נוגע ומרגש כל פעם כמו בפעם הראשונה ששמעתי אותו.
המשפט שתפס אותי:

"She parks her car outside of my house,
 takes her clothes off,

Says she's close to understanding Jesus

She knows she's more that just a little misunderstood

She has trouble acting normal when she's nervous"

אם מדברים על נוסטלגיה ועל שירים מן העבר, אי אפשר בלי פרל ג'ם.

את האלבום TEN קיבלתי במתנה מאחי שלימד אותי לאהוב אותם.
באותה תקופה גרנו באותו חדר (פעם זה היה נפוץ) והייתי צריכה לשמוע את כל מה שהוא שומע. 

פרל ג'ם עברו איתי פסקול חיים, מאז ועד היום. 

אני מתביישת להגיד שאת השיר Release הכרתי רק בשנה שעברה, כשראיתי את הסרט הדוקומנטרי שלהם, והתאהבתי בו. יפה יפה.

המשפט שתפס אותי:

"Oh, dear dad, can you see me now

I am myself, like you somehow

I'll ride the wave, where it takes me

I'll hold the pain, release me"

שבוע טוב!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

השבוע לא הרגשתי טוב (אני עדיין), ויום אחד לא הגעתי לעבודה. כל היום שכבתי במיטה, בין הטישו לאדוויל, התה והבקבוק החם. נחתי. זה גרם לי קצת לחשוב.


דברים שלמדתי השבוע:
1. אני תמימה
2. זה שכולם עושים את זה לא אומר שזה נכון
3. אני מבשלת נהדר!
4. בסוף מתרגלים להכל
5. אני לא אוהבת אנשים שלא יודעים לתת
6. הרבה אנשים לא אוהבים חורף/ גשם. אני לא מבינה אותם


השירים שעשו לי את השבוע:
הנה שיר מדהים, שמרכז ומסכם את כל המחשבות שלי על החיים:
הגענו כל כך רחוק, וזה מרגיש כל כך אמיתי.
ומי אנחנו, ולאן אנחנו הולכים? כל הזמן הזה. מתכוננים. 
שיר יפייפה ששמעתי במקרה, בדרך לעבודה.
המשפט שתפס אותי:

"We've come so far, it feels so real.

All this time, that we've waited for it.

And who we are, and where we're going to.

All this time, preparing for it".

ליקי לי. לפעמים באה לה איזה יציאה שאני נטרפת ממנה. 

"I know places". שיר מושלם לחורף. וכך קרה. בדיוק שהתחיל הגשם והתה היה מוכן על השולחן שמעתי אותו. בא בדיוק בזמן. מרגיע, מתוק אמיתי.

המשפט שתפס אותי:

"There is a road. There is a way. 

There is a place. There is a place"

השבוע דייב מטיוס חגג 45. ממש יום אחריי דיויד בואי.

הייתה לי שיחה מעניינת עם בועז כהן על דייב. שאלתי אותו, איך זה שהוא לא הכניס אפילו שיר אחד של דייב לבוקר של יום ההולדת שלו. הוא הסביר לי שבשבילו זה לא סיבה לפסטיבל, כמו פסטיבל בואי למשל שעשה בבוקר יום ההולדת שלו (שהיה מצוין אגב). ואני חושבת, אם הייתה לי תוכנית רדיו, השיר שהייתי פותחת איתו הוא "Crash into me", ואחריו "#41", ואחריו "Stay or leave", ואחריו "The space between" ולבסוף "Two step". אבל אין לי תוכנית רדיו, יש לי בלוג, ואם יש שיר אחד שאני צריכה לבחור, הוא כמובן יהיה "Crash into me". זה השיר שאני הכי אוהבת.  מזל טוב דייב. תודה על מוזיקה משובחת. 

המשפט שתפס אותי:

"Into your heart I'll beat again" 

חדש גם לי:

איזה כייף לשמוע שיר חדש, לאהוב אותו, ולגלות שהוא של הרכב ישראלי!
Candy girl הוא הסינגל הראשון של Toy. מקסים.
אם כך נשמע השיר הראשון, אני כבר רוצה לשמוע את כל הדיסק.
המשפט שתפס אותי:

She'll make you happy"

"Even if you really want to cry

החורף הזה.. הוא עושה לי כייף. 
אני אוהבת את האפור. את הגשם. את האוויר הקר והצלול. 
הנה עוד שיר שממש מתאים לגשם. במקור שיר של לד זפלין, כאן מבצע אותו כריס קורנל. 
אחרי כמה פעמים שקראתי את המילים המרגשות, זה נשמע לי כמו שיר שגבר שר לאישה שלו ביום חתונתם. והאמת, אם כך הדבר, אין מושלם מזה.
המשפט שתפס אותי:

"Little drops of rain whisper of the pain, tears of loves lost in the days gone by.

My love is strong, with you there is no wrong,

Together we shall go until we die. 

An inspiration is what you are to me, inspiration."

אמביציה. 
כששמעתי את השיר הזה לראשונה הייתי צריכה רגע לשבת. משהו במנגינה הזו מתעתע. משהו בקול של אביתר עושה לי עצוב. שורט בלב.
המילים של השירים קרעו אותו. אבל גרמו לי לחשוב.
צריך להפסיק לשקר בטלוויזיה, על אהבה. אני לא יכולה שלא לחשוב, אולי הוא צודק? אולי אנחנו מחפשים משהו שאין בחיים האמיתיים? אני לא יודעת. אני רק יודעת שבטלוויזיה זה נראה מצוין. 
תדליקו חזק ותקשיבו למילים:

אמביציה  כמו שהשעון זז מהר  אמביציה  ההיפך מלמות  זה לא אהבה, לידה או תקווה  תאווה לבשר אישה  זה כמו סתם תיאבון לבשר  אמביציה  כמו שהשעון זז  צריך להפסיק לשקר בטלויזיה  על אהבה  לקחת אחריות על הילדים  היחיד שאני שלו הוא אני  וגם אני בוגדני  שארית הכוונות הטובות  אוכלים הכלבים  שארית הכוונות הטובות

ולשיר האחרון שיסגור את הפוסט בחרתי ב- Are you alright של Lucinda Williams.
היא שואלת את השאלות שאני גם רוצה לשאול: 

Are you alright?

All the sudden you went away.

Are you alright?

I hope you come back around someday.

Are you alright?

I haven't seen you in a real long time.

Are you alright?

Could you give me some kind of sign.

Are you alright?

I looked around me and you were gone.

Are you alright?

I feel like there must be something wrong.

Are you alright?

'Cause it seems like you disappeared.

Are you alright?

'Cause I been feeling a little scared.

Are you alright?

מאחלת לכם שבת מסקימה. אפורה. גשמית. וקרה.

מקווה שחם לכם מתחת לפוך הכייפי.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

השבוע החורפי והמושלם הזה התאפיין בשירי אהבה שקטים קצת יותר וקצת פחות.
שיר שכייף לשמוע בחורף, שיר שהזכיר לי אהבה ישנה, שיר ששומעים כשיורד גשם, שיר געגועים.


דברים שלמדתי השבוע:
1. עדיף להגיד את האמת
2. אנשים מפתיעים
3. אני מאוהבת בחורף
4. אנשים שלא יודעים איך להתנהג זה מעפן
5. איזה כייף זה מסיבת פיג'מות


הנה שיר ששמעתי הרבה השבוע.
שיר אהבה של גבר שהבין שאין צורך יותר במסכות. השיר הוא של אותה הלהקה שכתבתי עליה בפוסט האחרון של שירים שעשו לי את השבוע.
השמפט שתפס אותי:

As I came round to thinking That I dont want nobody else"

".I want to be with you And it kills me to say

לא משנה מה נעשה בנידון, החורף רוצה שנהיה זוגיים.
רוצה שנשכב בפוך ביחד כשיורד גשם ונתחבק. רוצה שנשמע שירי אהבה מלוקקים. רוצה שנחמם את המיטה.
אני בעד החורף. 
Real Love של Beach House הוא שיר מושלם לחורף ולכן שמעתי אותו המון השבוע.

המשפט שתפס אותי:

There's something wrong with our hearts"

".Real love, it finds you somewhere with your back to it

 

נראה לי שאפשר כבר לעשות לפלורנס פינה משלה.

בהתחלה היה לי קצת קשה עם השיר No Light No Light של פלורנס. לא יודעת למה. אולי שמעתי אותו בעיתוי הלא נכון. עכשיו אני כבר ממש מכורה. כל הדרמה בהתחלה, הקול הזועק לעזרה שלה והמילים.... המילים.

המשפט שתפס אותי:

האמת שכל המילים לשיר תפסו אותי אז בא לי שתקראו את הכל.

You are the hole in my headYou are the space in my bedYou are the silence in between what I thoughtAnd what I said

You are the night time fearYou are the morningWhen it's clearWhen it's over your start

You're my headYou're my heart

No light, no light in your bright blue eyesI never knew daylight could be so violentA revelation in the light of day

You can chose what stays and what fades awayAnd I'd do anything to make you stay

No light, no lightNo light

Tell me what you want me to say

Through the crowd I was,Crying out andIn your place there were a thousand other faces

I was disappearing in plain sightHeaven help me, I need to make it rightYou are the revelation,You are to get it rightBut, it's a conversation,I just can't have tonight

You are the revelation, some kind of resolutionYou are the revelation

No light, no light in your bright blue eyesI never knew daylight could be so violent

A revelation in the light of day,

You can chose what stays and what fades awayAnd I'd do anything to make you stay

No light, no lightNo light

Tell me what you want me to say

Would you leave me,If I told you what I've done?

And would you leave me,If I told you what I've become?'Cause it's so easy,To sing it to the crowdBut it's so hard, my love,To say it to you, all alone

No light, no light in your bright blue eyesI never knew daylight could be so violent

A revelation in the light of day,You can chose what stays and what fades awayAnd I'd do anything to make you stay

No light, no lightNo light

Tell me what you want me to sayYou are the revelationYou are to get it rightBut, it's a conversation,I just can't have tonightYou are the revelation, some kind of resolution.

You are the revelation.You are the revelation,You are to get it right.

But, it's a conversation,I just can't have tonight.You are the revelation, some kind of resolution

Tell me what you want me to say.

השיר הזה של הסמיטס שאני כל כך אוהבת תפס אותי ברכבת, עם קרון ריק, גשם וחבר טוב.
ישבנו ושמענו אותו. איזה כייף ששירים באים לך בעיתוי מושלם.

המשפט שתפס אותי:

"So for once in my life, let me get what I want

Lord know it will be the first time."

חדש גם לי:

טוב, כחובבת מזרחית גדולה הראש שלי מאוד פתוח למוזיקה שונה.

השבוע חברה הכירה לי את השיר המדהים והמרגש הזה. דיקלה משחקת אותה באנגלית.

מאז ההיכרות לשיר אני טוחנת אותו. כל פעם מחדש אני שומעת יותר ויותר כמה הכאב שלה ממש יוצא מתוך השיר, מהגרון ולדעתי זה מדהים.

יכול להיות שחלקחם לא תאהבו ולא תתחברו, אבל תפתחו את הראש. אולי משהו כן יתפוס.

השיר שהזכיר:
השבוע הלכתי בלילינבלום ומתוך בר קטן וחמוד שמעתי את השיר הזה. נזכרתי כמה אני אוהבת אותו.
קורה לי הרבה שאני שומעת שיר שלא שמעתי הרבה זמן ופתאום אני חוזרת לתקופה אחרת, ואז הכל חוזר: צבע התקופה, הריח, ההרגשה בגוף, הרצון, השיגרה. פתאום הכל חוזר. 

כייף להיזכר בתקופה הזו אבל כייף גם שאני כבר לא שם.
ובכלל הגשם עושה כזו הרגשה נוסטלגית. ושירים תמיד לוקחים אותי למקום שבו הייתי באותה התקופה. 

יש דיסקים שאפשר לשמוע ב Repeat לילה שלם. קרן אן אחד מהם.
דיסק מושלם ודיסק חורף אולטימטיבי. 
אם בא לכם להירדם עם קול מתוק ומרגיע, זה כנראה קרן אן. והשיר האהוב עליי:

השיר הנטחן ביותר:
השיר הזה הפתיע אותי מאוד.
בהתחלה סיקרן אותי, מזמן לא שמעתי קול כזה. הקול של לנה דל ריי מזכיר לי את הקולות של פעם.
ואז חיפשתי אותה ביוטיוב והתפלאתי לראות בחורה צעירה שנראית ממש לא כמו שציפיתי. עבדה עליי לנה.
השפתיים העבות והאף הסולד הוא לא מה שציפיתי לראות. אהבתי את הטוויסט.
המשפט שתפס אותי:

"They say that the world was built for twoOnly worth living if somebody is loving you"

שבת מושלמת.

Shira.T