2.3.2013

השירים שעשו לי את השבוע





אם הייתם שואלים אותי לפני שבוע על מצב רוחי הייתי עונה לכם תשובה שונה לגמרי ממה שהייתי עונה ברגע זה. זה מדהים כמה מצב הרוח שלי קשור לדברים שאומרים לי, דברים שאני שומעת ורואה. לפעמים בא לי לעצום את העיינים והאוזניים ולא לשמוע את הביקורת של כולם. נורא קשה לשרוד ביקורת שנוגעת לך במקום שלא יושב חזק. מעניין אותי אם זה רק אני, אם זו תל אביב, המדינה הזו או שככה זה בחיים. אני רק יודעת שזה לא הולך ונהיה קל יותר. כמו תמיד, המוזיקה לקחה חלק גדול בשבוע שלי והיא תמיד, אבל תמיד מרימה את רוחי. אלה השירים שעשו לי את השבוע.









דברים שלמדתי השבוע:
1. כשמתכוננים לרע מכל, הרע מכל לא כזה גרוע
2. השנה האחרונה לפני 30 מתקרבת 
3. ייתכן שחבר לא פותר הכל
4. ילדות גדולות לא בוכות
5. שישי בערב הוא הזמן הכי מדכא
6. Do it with passion or don't do it at all
7. לחייך 
8. אנשים ביקורתיים - עופו לי מהחיים


חודש מרץ בפתח והוא גדוש הופעות. אנטיביוטיקה מזכירים לי את ערן צור, ואני מאוד אוהבת את ערן צור. אני אוהבת את המלנכוליות שלו ואת האווירה הקודרת שהוא עושה בחדר, את מה שהוא מזכיר לי, ואפילו את הדמעות שהוא מוציא מתוך עיניי. אנטיביוטיקה במובן גדול מזכירים לי אותו. הם מופיעים שבוע הבא בלבונטין ואני אהיה שם ואתן למוזיקה שלהם לחדור אל עורקיי. כאן תוכלו לשמוע את האיפי המלא. 

 

Fitz and The Tantrums מאז ומתמיד היו אותה הלהקה שאני מבקרת בה בשביל שיהיה לי קצת שמח. מה שיפה במוזיקה שלהם יחד עם המילים הוא שהם שמחים במסווה. כמו כולנו. המילים עצובות, אבל המנגינה השמחה חייבת להמשיך. בשיר החדש Out Of My League הם ממשיכים את ההרגשה הזו.



השנה האחרונה של שנות ה-20 לחיי מגיעה בצעדי ענק. זה מלחיץ וממפחיד כאחד. יש "רשימה" כזו שצריך לסיים עד גיל 30, לא? אני חושבת שברשימה הזו אני כושלת בגדול. אם זאת, אני אף פעם לא הלכתי לפי רשימות מסודרות, יש לי את הרשימות שלי, וברשימות האלה אני מסמנת וי על הכל.  



השיר הזה הוא מאותם השירים האמריקאים שאני כל כך אוהבת. שירים טובים שנכנסים פנימה ומיד נותנים לך בוסט של אנרגיות. יש רגעים שאני לא רוצה שיגמרו, שאני ממש מרגישה חייה באותו הרגע. איך אפשר לשמר את ההרגשה הזו ולחיות חיים מאוזנים? אני לא יודעת. אם מישהו יודע את התשובה אני ממש אשמח לשמוע.



מסיימת עם שיר שתמיד מתחבר אליי, במיוחד עכשיו. Caring is creepy. רגשות זה מפחיד, לבטוח באנשים זה קשה ואפילו יותר קשה בשבילי לא לבטוח באנשים. הכי קשה מזה הוא לסלוח לאנשים שבטחת בהם כל כך הרבה זמן והם פשוט שברו לך את האמון ברגע אחד.



שבוע טוב.
Shira.T

אין תגובות:

פרסום תגובה