פסקול של תקופה // קיץ 2014

יש ימים טובים יותר ויש ימים טובים פחות. ואז יש את יום ראשון. יום ראשון תמיד מגעיל. תמיד עמוס, תמיד מבאס ותמיד מעייף. הסוף שבוע לא מספיק לכלום, הוא מתחיל וברגע נגמר. 
את השבוע הזה אני מתחילה בתל אביב ומסיימת בברלין. מעניין מה יהיה הפסקול שילווה אותי שם, מעניין איזה שירים אני אשמע ברקע, שאחרי כמו חודשים יזכירו לי את הביקור שם. פסקול של תקופה הוא עניין רציני. בעיניי אין דבר חזק יותר שנחרט לך כמו שיר. לא טעם, לא ריח. לא מילה. רק שיר. המלצות למקומות מעניינים, הופעות, גלריות, מוזיאונים ועוד יתקבלו בברכה. 

Bon Iver תמיד מביא איתו סוג של יגון, עצב, ביאוס. אבל בון איבר, הוא מביא איתו גם שקט. השיר החדש שלו נשמע בדיוק כמו השיר הקודם שלו, וקודם אליו. זה לא סותר את העובדה שהוא פשוט טוב.

בשבוע שעבר הייתי בהופעה של כנסיית השכל. ממש במקרה, ספונטניות. שוב הגעתי בלי ציפיות, ומסתבר שזה באמת המתכון המנצח (למרות שעם הפיקסיס זה לא עבד). גילוי נאות - זוהי הפעם הראשונה שאני צופה בכנסייה. כל כך נהנתי. אין יותר כיף מלהתרפק על שירי העבר המתוקים כמו "היינו עושים אהבה" ו"למיה יש אקדח", לרקוד ולהיזכר כשהיית שר את זה בחדר, בן 16, ומדמיין את החיים שלך בגיל 30.

אני בן אדם נוסטלגי. אני אוהבת לחשוב על כמה עברתי, אוהבת לחזור אחורה בזמן, אוהבת להסתכל על מה היה ומה עכשיו. יוצא לי הרבה לחשוב על קיץ של שנה שעברה. הכל היה נראה אחרת. לחשוב שפסקול הקיץ היה ארטיק מונקיז ולחשוב על החוויות שהיו לי מאותו הקיץ, וכמה שהוא שונה מהקיץ הזה. אופי אחר יש לקיץ הזה. סביבה אחרת, מקומות שונים, עיסוקים אחרים, אנשים חדשים.
"The Times They Are A Changin"

את השיר החדש של Alt-J אני טוחנת בלי הרף. אני אוהבת להרגיש כל חלק של השיר, עד שהוא כבר לחלוטין מובן לי. עד שהוא צובע את התקופה, וכל פעם אחרי שאשמע אותו שוב, אזכר באותה התקופה. 

אם כבר אנחנו מתעסקים בפסקול קיץ 2014, האלבום החדש והמושלם של Beck נכנס חזק לקטגוריה. אני לגמרי יכולה לדמיין את עצמי שנה הבאה שומעת את האלבום ונזכרת בקיץ הזה. יש באלבום משהו שעשוי בצורה כל כך נעימה שהוא מתאים לכל מקום כמעט. מומלץ - במשרד, בעיקר כשעצבניים, או בים, כשהשמש מלטפת והרוח נעימה והבירה הצוננת נכנסת למערכת.

כל כמה זמן אני אוהבת לשמוע את הקאבר היפה הזה של Sun Tailor לשיר של בוב דילן - You're gonna make me lonesome when you go. הוא מעביר את השיר בצורה כל כך עדינה ומרגשת, שאי אפשר שלא להרגיש משהו. אי אפשר שלא ילחץ על נקודה. מרגש כל פעם מחדש. 

פתאום אתמול, כשהסתכלתי על התאריך, קלטתי ששבוע הבא ניל יאנג מגיע אלינו. ההתרגשות בשיאה, סוף סוף הופעה שאני מגיעה אליה לא "במקרה" ולא "ברגע האחרון", הופעה שקניתי את הכרטיסים אליה כבר לפני כמה חודשים, ואני באה עם הרבה מאוד ציפיות. מקווה מאוד שהוא לא יבטל עקב הסערה בעמוד הפייסבוק שלו.
אם תשאלו אותי לאיזה שיר אני הכי מצפה, התשובה קלה - Harvest Moon - אחד השירים האהובים עליי בעולם. אחד השירים הרומנטיים והיפים. עדיין יפה כמו בפעם הראשונה.

אסיים בשיר השני שאני הכי אוהבת. Only Love Will Break Your Heart. 

נתראה בפארק, שבוע מעולה!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

בזמן האחרון מדברים כל כך הרבה על דור ה-X דור ה-Y  דור הפייסבוק, דור הלייק. לכל מקום שאני מסתכלת אני רואה כתבה על הדור האבוד. אני למשל דוגמא מושלמת לדור הזה. לא למדתי באוניברסיטה או מכללה, אני יזמית ועצמאית, ואת כל מה שלמדתי, למדתי לבד. רשתות חברתיות נותנות לי עבודה. ואני דבוקה לאייפון שלי. אני הרבה פעמים מרגישה אבודה, מי אני, מה אני, למה אני, כמה אני, איפה אני אהיה, מה אני רוצה ועוד ועוד ועוד. מצד שני, אני הרבה פעמים מרגישה מעולה. שהכל מסתדר, שהכל יושב. ואז אחותי שולחת לי כתבה על הדור האבוד וכמה כולם מרגישים כמוני. כשאני קוראת את זה אני מרגישה קצת יותר טוב, כי בכל זאת כולנו באותה סירה. אבל מה זה עוזר? לא עוזר. 
בקיצור, דור אבוד זה אנחנו, דור אבוד זה אני. אנחנו שראינו את ההורים שלנו 40 שנה עובדים באותה עבודה, יום אחרי יום, החלטנו שהחיים שלנו שווים וראויים ליותר מזה. שהחיים גדולים יותר. שהחיים שלנו יראו אחרת. לא? אני לא רואה את עצמי בדור אחר ולא רואה תקופה אחרת שיותר מתאימה לי מהתקופה הזו. אם כך, אני במקום הנכון.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אני כבר שנה לא אוכלת בשר
2. צריך לעשות תכנית לחמש שנים הקרובות
3. צריך לבחור טוב טוב את האנשים שמקיפים אותנו
4. שקית של מצברוח זה חובה, זה מוטו
5. ביום אחד אפשר לעשות כל כך הרבה
6. אני בתקופה של פתיחות מוזיקלית
7. הגיע הזמן לחשוב רק על עצמי
8. הרבה יותר קל לדבר מוזיקה
9. רק המעז מנצח

האלבום החדש של Arcade Fire יצא לדרך. איזה כיף. אתמול העלתי אותו לעמוד הפייסבוק שלי, היום כבר הורידו אותו. בינתיים תהנו מהחדש שלהם שאני כבר הספקתי לאהוב.

קמתי הבוקר עם אנרגיות מחודשות ומצב רוח מעודד. מה זה בדיוק אומר אני לא יודעת. אבל זה נחמד, וההורוסקופ אומר שהשבוע יהיה רומנטי, ואני בדרך כלל לא קוראת את ההורוסקופ. ואז יוטיוב הציע לי את השיר הזה. בקיצור, בוקר בנימה כזו.

יש פלייליסט חדש. הפלייליסטים נעשים מהצורך שלכם למוזיקה חדשה ומגניבה. קיבלתי הרבה מחמאות על הפלייליסט הראשון ולכן הגיע גם השני. הוא קצת יותר הארדקור ואלקטרוני, אך גם יותר מגוון. תיהנו:

אחרי ששמעתי את הרימיקס המצוין של Bon Iver לשיר Skinny Love, מצאתי את הרימיקס המדהים הזה. יש מסביבי מלא אנשים שמתחתנים ומבקשים ממני הצעות לשירי חופה. זה שיר שאני תמיד מציעה. אף אחד ממי שהצעתי לו עדיין לא העז. אם אתם עדיין תוהים על שיר חופה, לכו על זה. רק המעז מנצח. 

ואחרון חביב, הקאבר שעשה לי את השבוע הוא הקאבר הזה ל- Harvest Moon, וזה לא פעם ראשונה שאני אומרת - מדהים כמה קאברים יכולים לשנות שיר. מדהים.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

שלשום מישהו שאל אותי אם אני מאושרת, אמרתי לו שכן ואפילו מאוד. אתמול מישהי שאלה אותי מה התכנון שלי לחודשים הקרובים, אמרתי לה - להיות מאושרת, היא אמרה לי שאני צריכה תכנית גדולה יותר. אז ברור שיש לי תכנית גדולה יותר, ותכנונים ודברים שאני מתכננת לעשות, אך אם זאת, כרגע הדבר החשוב ביותר בשבילי הוא להישאר מאושרת. אף פעם לא הייתי כל שמחה, ו-וואלה, זה כיף. I'm So Fucking Happy. 

דברים שלמדתי השבוע:
1. כשאין זמן צריך למצוא אותו
2. חורף זה State of mind
3. זה אף פעם לא מסתיים בבירה אחת
4. הדשא של השכן אף פעם לא ירוק יותר
5. לפעמים דברים פשוט מסתדרים
6. כשטוב לי אני מחפשת מה רע
7. Be in love with your life every minute of it
8. We are what we belive we are 




אז מה עם J.VIewz? אחרי ההופעה שלהם הייתי כל כך בהיי שלא הפסקתי לשמוע את האלבום Rivers & Homes ואתמול קלטתי שלא שמעתי אותו כבר הרבה מידיי זמן. אז הנה, שוב, אחד השירים הטובים ביותר שיצאו בזמן האחרון - Far Too Close. עושה לי חשק לרקוד בלי סוף. 

הנשיונלים האהובים הורגים אותי בתקופה האחרונה עם האלבום קורע הלב שלהם Trouble will find me שאצלי בריפיט כבר כמה ימים. 

ADI UMLANSKY ממגנטת אותי בקליפ החדש שלה. לא הצלחתי להוריד לרגע את העיניים ממנה. היא אדירה והשיר מעולה. 

בזמן האחרון פתחתי את הראש להרבה סוגי מוזיקה. זה משהו שהיה חסר אצלי, לפתוח את הראש לדברים חדשים. מאז שאני צריכה להכין פלייליסטים ומאז שהבנתי שאותה מוזיקה מעייפת אותי ובטח שאת מי ששומע אותה, החלטתי שאני צריכה להתפתח. אז לרשימה החדשה נכנסו אלקטרוני ומוזיקה שחורה (כן כן, מוזיקה שחורה). אז הריי לכן היציאה האלקטרונית החדשה והסקסית שאני חורשת עלייה.

אני אסיים עם הרימיקס המצוין לשיר Skinny Love של Bon Iver. השירים שלו תמיד מזכירים לי את החורף. ואיזה כיף שהוא כבר כמעט כאן. כבר שכחתי מה זה החורף, כבר שכחתי שחורף זה State Of Mind. כבר שכחתי שחורף זה פוך, תה, רוח, אוויר צונן, מעילים וגשם, אוי, הגשם. אני מוכנה לקראת החורף. לחלוטין מוכנה.

Shira.T

השירים שעשו לי את השנה + סיכום 2011

לסכם את השנה בשירים זה כמו להגיד שיש לי מספיק בגדים. זו הייתה שנה מבורכת במוזיקה מצוינת, כייפית  ושונה.
מאדל שפירקה לנו את הלב לחתיכות קטנות ושבריריות לפלורנס שהביאה אותה בסגנון מגניב והגדירה מחדש את המושג "מוזיקה מקורית".


אך לא נתחיל בזה כי אל לנו לשכוח את הדברים שלמדתי השבוע:
1. האנשים שהכי פחות מצפים מהם בסוף הכי מפתיעים
2. להיות אופטימית זה קשה, אבל כשמחליטים את זה אז מנצחים הכל
3. אני מכורה לאינסטגרם
4. אני מכורה לפרקים של סקס והעיר הגדולה
5. אני עובדת טוב בלחץ 
6. אני אובססיבית כשלא עונים לי להודעות
7. יש לי הפרעות קשב וריכוז חמורות ביותר
8. ביום חמישי עזבה אותי החברה השלישית לשולחן. מה זה אומר עליי?
9. איך יודעים כשממש אוהבים מישהו? כשמרגישים עצוב כשרע לו
10. לסלוח זה לא בושה


בסוף השבוע שעבר, הכרזתי בפוסט השבועי שלי שאני הולכת להיות אופטימית יותר וצינית פחות.
כל השבוע הלכתי עם המנטרה הזו. "להיות אופטאימית, להיות שמחה, שום דבר לא יוציא אותי מזה".
זה לא קל להחליט ששום דבר לא יעצבן אותך, וזה באמת הכי קל להיות ציני, מקטר ודכאוני.
אבל ראיתי שברגע שאני מחליטה להיות אופטימית וחיובית, הכל הרבה יותר קל.
הדיכאון מביא דיכאון, הבאסה מביאה עוד באסה, הציניות מגבירה את המירמור ומשטלטת על הכל.
המסקנה שלי: הרבה יותר כייף להיות בן אדם שמח.


הפוסט הזה הוא בעצם הפוסט האחרון של שנת 2011. וכן. בא לי לסכם את השנה הזו, כי היא הייתה מדהימה. 
אז מה היה לנו השנה?
התחלתי עבודה חדשה (זה היה באוקטובר, אבל זה גם תופס) מעניינת ומאתגרת שלוקחת אותי למקומות שמעולם לא חשבתי שאגיע אליהם. בעבודה הכרתי אנשים חדשים, שלימים נהיו החברים הכי טובים שלי, איתם אני מבלה את רוב שעות היממה, את הסופי שבוע, את האירועים החשובים בחיי וכל מה שאפשר ליהנות ממנו.
למדתי סטיילינג ונהנתי מכל רגע. 
עברתי שיברון לב שנתן לי המון חומר לכתוב עליו, ולימד אותי להיות חזקה ולדעת מה אני באמת רוצה. 
נולד לי אחיין חדש ומהמם ובפעם הראשונה הרגשתי שילדים זה שמחה.
הבאתי את ה"סטיק שיק" לארץ שפורסם בזמנים מודרניים ו- מגזין GO והראתי לעצמי שאני יכולה לעשות הכל ולהגיע לכל מקום אם רק ארצה. מבחינתי זה ההישג הכי גדול שעשיתי עד כה.


אז מהם השירים שעשו לי את השנה?
קשה לבחור רשימה מתומצתת של שירים שהלכו איתי לאורך כל השנה, אבל ניסיתי להיזכר בדברים שאהבתי ושמעתי ולבסוף הצלחתי להגיע לרשימה של 12 שירים.


2011 הייתה ללא ספק השנה של אדל. בפעם הראשונה ששמעתי אותה הרגשתי שהיא כותבת את השירים עליי. התרגשתי, בכיתי, התגאתי ואהבתי. 

מנחשים מה יגיע אחריה? דיי ברור.
Florence & The Machine היא הלהקה הכי מגניבה ומיוחדת שהכרתי השנה. כמו שאמרתי כבר בתחילת הפוסט, פלורנס מגדירה מחדש את המושג "מוזיקה מקורית". השירים שלה כל כך נכונים והמוזיקה מיוחדת. זה היה אהבה ממבט ראשון.

קצת קשה לעשות רשימה של שירים שאהבת במהלך כל השנה כי תמיד שוכחים את אלה שהגיעו באמצע הדרך. למשל ליקי לי, שהנעימה לי בסך הכל כמה שעות דיי טובות עם השיר הזה.

The XX נכנסו חזק לפלייליסט היומי שלי השנה. חרשתי אותם עד עמקי נשמתי והיום אני כבר לא יכולה לשמוע. כבר אמרתי לא פעם שזו אחת הבעיות שלי. ברגע שאני אוהבת שיר אני חייבת לחרוש לו את הצורה. ואז אני לא יכולה לשמוע אותו יותר. לא ממליצה לכם לעשות את זה, אבל אצלי זו הדרך היחידה.

לזמנים הקשים, העצובים, הבודדים, המדכאים, החלשים, השבורים והמרגשים אני משתמשת בבון אייבר. הוא חבר שלי לעת צרה, הוא עוזר לי תמיד להיכנס לתוך תוכי ולהרגיש את הלב שלי.
את Holocence שמעתי לפחות פעם ביום במשך כמה חודשים. התאהבתי בשיר ובמנגינה. פעם ראשונה ששמעתי את השיר התרגשתי והתמלאתי צמרמורת. לא כל יום שומעים יצירת אמנות שכזו. איזה כייף שנכנסת לחיי, בון אייבר. לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך.

הנה עוד להקה שנכנסה לפלייסט היומי - Passion Pit.
הם לא מושמעים כל כך בארץ ומעטים מאוד האנשים שמכירים אותם. (לפחות בחברה שאני מסתובבת בה). אבל אי אפשר לדעת, הרי כך גם היה בהתחלה עם פלורנס ותראו איפה היא היום, כובשת את המצעדים. רק אל תשכחו איפה קראתם עלייהם לראשונה.

ג'ימס בלייק, הזמר שהרעיד לנו את החדר (וגם את הלב) כל פעם ששמענו את השיר Limit To Your Love. הזמר שהביא את הקול השונה והמיוחד. הזמר שהפתיע ומגיע לארץ. גם הוא כאן איתנו.

מאיה איזקוביץ' מבחינתי היא ההפתעה של המוזיקה הישראלית לשנת 2011 (בקטגוריה הנשית).
מסוג השירים שאפשר לשמוע כל היום, גם כשבאמת משמיעים אותה במשך כל היום, רוצים רק עוד ועוד.
הקול המלטף נוגע בפנים, אפשר לשמוע שכואב לה. מתביישת להגיד שעדיין לא הייתי בהופעה שלה. השנה אני הולכת להופעה שלה. מבטיחה לעצמי. חייבת.

ומהי ההפתעה הישראלית הגברית שלי לשנת 2011? יותר ברור מזה אין.
אמיר דדון הכובש החזיר לי את האהבה למוזיקה ישראלית. באחת ההופעות שהייתי בהן הוא היה בקהל. נורא רציתי לבוא אליו לחבק אותו ולהגיד לו מילים יפות אך לצערי התביישתי. אז אמיר, אם אתה קורא את השורות האלו, תודה. תודה ענקית על הכנות והשיתוף. אני מזדהה כמעט עם כל מה שאתה כותב.

נינט והרד בנד בקאבר המצוין ל - Crazy. נראה לי שהם הפתיעו אפילו את עצמם בהצלחה המסחררת לשיר.
ביצוע גאוני, רוקיסטי אמיתי, עצבני ובועט. נשמע רבות במשרדו הקטן.

הנה שיר מ-ע-ו-ל-ה שהכרתי כמובן בהמלצת אחי. אחרכך כולנו הכרנו אותו טוב יותר בפרסומת של קסטרו.
פשוט שיר שכייף איתו. אם אתם עדיין לא מכירים, ממליצה בחום להתחיל לחרוש.



ובשיר האחרון - דניאלה ספקטור שיחקה אותה עם השיר המתוק Cut It Out.
זוכה בטייטל - השיר החרוש ביותר שלי לשנת 2011.

איזו שנה מדהימה זו הייתה. שנה של שינוי ועשייה. שנה של חברים, התחלות ושינויים.
מאחלת לכם ולי שנה מדהימה עוד יותר מהשנה שהייתה. תודה על האוזן הקשבת, הפרגון, המילים החמות וההתמדה.

ועוד משהו קטן. מחר יעלה פוסט סיכום סילבסטר. צלמת הבית (מיכל קרן), דוגמניות הבית (איילת ועדי) והסטייליסטית (אני) ערכנו סשן צילום מוצלח במיוחד. ואם יורשה לי, לדעתי, הסשן המוצלח ביותר עד כה.
והנה הצצה קטנה:

יאללה, לכו תחגגו!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

שבוע שהתחיל בכזו אופטימיות חייב להיגמר בפחות.
דברים שלמדתי השבוע:
1. ארבע וחצי שנים בתל אביב יכולים להשכיח ממך איך גברים אמורים להתנהג 
2. שונאת אגואיסטים. כבר אמרתי?
3. לפעמים צריך להתרחק כדי לראות את התמונה הגדולה
4. אף אחד לא יעשה בשבילך מה שאתה צריך לעשות
5. שונאת להיות בחברת זוגות!
6. אין על אבא שלי 


שבוע קצת מוזר.
ברובו הוא היה דיי מבאס. קיבלתי טעימה קצרה של כייף שנגמר מהר מידיי, ולפעמים זה יותר גרוע.
עם השיר הזה התחלתי את השבוע. ואיזה כייף להתחיל שבוע עם שיר כזה נעים. 
Bombay Bicycle Club (בהמלצתו של אחי כמובן) הם להקה מצוינת שעושה מוזיקה מגניבה וכייפית.


המשפט שתפס אותי:

"we both know we could be someone better"

   

פעם קנו לי את הדיסק של ג'וני מיטשל. נורא אהבתי אותו.
הקשבתי לדיסק ימים ולילות, שיננתי את המילים, והתחברתי לשירים כאילו נכתבו עליי.
השיר River הוא אחד השירים האהובים העליי של מיטשל, אם לא האהוב ביותר.
שוב, שיר חורף אולטימטיבי, עצוב ונעים. כי לפעמים גם אני רוצה נהר לשוט בו.


המשפט שתפס אותי:

I'm so hard to handle"

I'm selfish and I'm sad

Now I've gone and lost the best baby

That I ever had

"Oh I wish I had a river

ואם כבר ג'וני מיטשל, השבוע שמעתי המון את השיר "A Case Of You", אבל בגרסא של ג'יימס בלייק. 
בפעם הראשונה ששמעתי אותו ממש התרגשתי. יש שירים שיכולים לקרוע לי את הלב. וזה אחד מהם.  מדהים כמה שהשיר הזה שונה כשבלייק שר אותו. 
"You're in my blood like holy wine", כי אהבה היא בתוך תוכנו, בדם, בנימים, בורידים, בגוף, בנשימה, בהכל. 


המשפט שתפס אותי:

"I remember that time you told me, you said,

"Love is touching souls"

Surely you touched mine

'Cause part of you pours out of me

In these lines from time to time"

השבוע נזכרתי בשיר King Of Pain בביצוע של אלניס מוריסט המלכה כשהדלקתי את הרדיו ושמעתי את המקורי של הפוליס. זה הזכיר לי כמה שאהבתי אותה פעם, את השיר הזה, ואת הדיסק האנפלגד המצוין שלה.




ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. ברגעים שלא טוב לי אני שומעת את בון אייבר. הוא עוזר לי להיכנס לעצבות כמו שצריך. אחרי כל האופטימיות של שבוע שעבר (שבאה מהר מידיי) צריך משהו שיאזן ויחזיר למציאות. מה חשבתי לעצמי באמת?

המשפט שתפס אותי: (המשפט שסוגר את השיר)

Your love will be"

"Safe with me

כבר המון זמן שאני שומעת על יותר ויותר אנשים שאוהבים את דודו טסה. הוא אף פעם לא ממש עשה לי את זה. אבל השבוע כשנתקלתי בשיר שלו ב-88FM הבנתי על מה כולם מדברים. 
מגיע לי יותר. איזה שיר. המנגינה העצובה, הקול המתחנן, והמילים, אוי המילים.
"אפשר לחיות חיים שלמים על יד?" מדוייק. השאלה היא, האם גם הדבר האמיתי בסופו של דבר הופך לעל יד? ומה זה בעצם הדבר האמיתי? וכמה זמן הוא מחזיק? אין תשובות.
מגיע לי יותר. זה נכון. אבל לפעמים, גם כשאני יודעת שמגיע לי יותר אני עדיין נשארת. אבל כן, מגיע לי יותר.


המשפט שתפס אותי: (כל השיר)

"תסתכלי לי בעיניים  אני צריך מבט ורוך  מגיע לי יותר  אפשר לחיות חיים שלמים על יד  אבל אני, מגיע לי יותר  תסתכלי לי בעיניים  אני צריך מגע, חום  מגיע לי יותר"

השיר הנטחן ביותר / הפתעת השבוע:

הפתעת השבוע. איזה מזל שיש את 88 ואפשר לשמוע ג'ם סשן עם האמן ולשמוע ולגלות את העולם שלו. 

כך הכרתי את עידן חביב. ולא, אני לא רואה הישרדות. 

בתוכנית (שהייתה ברביעי שעבר) סיפר חביב על השירים שלו, על עצמו, על ההשראה שלו ועוד.

הוא מסקרן אותי. 
שמעתי את השיר הזה כל כך הרבה, ועדיין לא נמאס לי ממנו. 
הקול שלו עדין, מתוק וכואב. הוא כותב את המילים, ומלחין את השירים בעצמו. כבוד.


המשפט שתפס אותי:

"שדה קוצים או שדה כותנה 

אני שוב אני, אני רק אני 

עומדת יחפה על אדמה חמה ומוכנה" 

שבת שלום,

Shira.T

שירים לשישי בבוקר.

שישי בבוקר, הזמן הכי יפה בשבוע - כמו שאני אוהבת לקרוא לזה.
מה יותר כייף מלהתעורר עם מוסיקה טובה בשישי? הנה כמה שירים שאני שומעת קצת יותר בזמן האחרון.
תהנו.



השיר הראשון הוא I'll Be Fine שמבצעת נינט, אהובתי, שחזרה לארץ אחריי חודשיים בלונדון, ברוכה הבאה.
התגעגענו ;)



השיר השני הוא Cosmic Love של Florence And The Machine.
לא פעם אחת כבר היללתי את פלורנס וולץ', הסולנית המעולה והנכונה: המוסיקה, הבגדים שהיא בוחרת, השיער, האיפור, התנועות, הכל אצלה סוחף. ובמיוחד בשיר הזה.

The stars, the moon, they have all been blown out"
You left me in the dark
No dawn, no day, I'm always in this twilight
"In the shadow of your heart 

המוסיקה המעולה הזו היא של ה-XX שכבר מזמן כתבתי עליהם. להקה מצוינת.
מאוד אוהבת את השיר הזה, אם אפשר לקרוא לו שיר בכלל, כי הוא ללא מילים. עושה חשק לפתוח כוס יין בשעת לילה מאוחרת.



בון אייבר, הוא חבר טוב. הוא תמיד שם להזכיר מה מוסיקה עושה לי.
בון אייבר הפציץ עם הדיסק החדש שלו, מומלץ עד כמה שאפשר להמליץ! לשמוע את השירים שלו ולהתרגש.

Still alive for you, love"

Still alive for you, love

Still alive for you, love

"Still alive for you, love

והשיר הרשמי להעלאת המצב רוח - You And I של Lady Gaga!

אוי גאגא, כמה שאת גדולה. אל תקשיבי לאף אחד ותמשיכי בדיוק כמו שאת!

סופ"ש מעולה, מלא בהפתעות נעימות ומוסיקה משובחת.

Shira.T

Bon Iver - כבש אותי. שוב.

יום רביעי בשבוע והזמן טס. ים זמן לא כתבתי. לא הייתה לי מוזה.
אין ספור פעמים ישבתי מול המחשב ולא הצלחתי לכתוב כלום. חשבתי לכתוב על המהפכה, חשבתי לכתוב על בגדים, חשבתי לכתוב על אהבה ועוד המון דברים. בסוף לא הצלחתי לכתוב.
השבוע זה קרה.
החדש (שכבר לא כל כך חדש) של בון אייבר הרס אותי. בפעם הראשונה ששמעתי אותו הייתה לי צמרמורת מטורפת.
מרגש. עצוב. עדין ומדהים. כבש אותי.


איכשהוא, כל פעם מחדש, הקול המוכר והעדין שלו, מצליח לרגש יותר. שקט ונוגע. יצירת מופת.

"And at once I knew I was not magnificent"

ואז נתקלתי בקאבר המדהים שעשה לבוני רייט. 
מילים. כמה כוח יש להם.

"Turn down the lights

 Turn down the bed

 Turn down these voices inside my head

Lay down with me, tell me no lies

Just hold me close, don't patronize, Don't patronize me.

Cause I can't make you love me if you don't

 You can't make your heart feel something it won't

Here in the dark, in these final hours

I will lay down my heart and I'll feel the power

But you won't, no you won't."

Cause I can't make youve me if you don't.

המשך יום מצוין ולא לשכוח שמחר יום חמישי, סיבה מצוינת לחייך.

Shira.T