7.7.2014

פסקול של תקופה // קיץ 2014




יש ימים טובים יותר ויש ימים טובים פחות. ואז יש את יום ראשון. יום ראשון תמיד מגעיל. תמיד עמוס, תמיד מבאס ותמיד מעייף. הסוף שבוע לא מספיק לכלום, הוא מתחיל וברגע נגמר. 
את השבוע הזה אני מתחילה בתל אביב ומסיימת בברלין. מעניין מה יהיה הפסקול שילווה אותי שם, מעניין איזה שירים אני אשמע ברקע, שאחרי כמו חודשים יזכירו לי את הביקור שם. פסקול של תקופה הוא עניין רציני. בעיניי אין דבר חזק יותר שנחרט לך כמו שיר. לא טעם, לא ריח. לא מילה. רק שיר. 
המלצות למקומות מעניינים, הופעות, גלריות, מוזיאונים ועוד יתקבלו בברכה. 



Bon Iver תמיד מביא איתו סוג של יגון, עצב, ביאוס. אבל בון איבר, הוא מביא איתו גם שקט. השיר החדש שלו נשמע בדיוק כמו השיר הקודם שלו, וקודם אליו. זה לא סותר את העובדה שהוא פשוט טוב.



בשבוע שעבר הייתי בהופעה של כנסיית השכל. ממש במקרה, ספונטניות. שוב הגעתי בלי ציפיות, ומסתבר שזה באמת המתכון המנצח (למרות שעם הפיקסיס זה לא עבד). גילוי נאות - זוהי הפעם הראשונה שאני צופה בכנסייה. כל כך נהנתי. אין יותר כיף מלהתרפק על שירי העבר המתוקים כמו "היינו עושים אהבה" ו"למיה יש אקדח", לרקוד ולהיזכר כשהיית שר את זה בחדר, בן 16, ומדמיין את החיים שלך בגיל 30.



אני בן אדם נוסטלגי. אני אוהבת לחשוב על כמה עברתי, אוהבת לחזור אחורה בזמן, אוהבת להסתכל על מה היה ומה עכשיו. יוצא לי הרבה לחשוב על קיץ של שנה שעברה. הכל היה נראה אחרת. לחשוב שפסקול הקיץ היה ארטיק מונקיז ולחשוב על החוויות שהיו לי מאותו הקיץ, וכמה שהוא שונה מהקיץ הזה. אופי אחר יש לקיץ הזה. סביבה אחרת, מקומות שונים, עיסוקים אחרים, אנשים חדשים.
"The Times They Are A Changin"



את השיר החדש של Alt-J אני טוחנת בלי הרף. אני אוהבת להרגיש כל חלק של השיר, עד שהוא כבר לחלוטין מובן לי. עד שהוא צובע את התקופה, וכל פעם אחרי שאשמע אותו שוב, אזכר באותה התקופה. 



אם כבר אנחנו מתעסקים בפסקול קיץ 2014, האלבום החדש והמושלם של Beck נכנס חזק לקטגוריה. אני לגמרי יכולה לדמיין את עצמי שנה הבאה שומעת את האלבום ונזכרת בקיץ הזה. יש באלבום משהו שעשוי בצורה כל כך נעימה שהוא מתאים לכל מקום כמעט. מומלץ - במשרד, בעיקר כשעצבניים, או בים, כשהשמש מלטפת והרוח נעימה והבירה הצוננת נכנסת למערכת.



כל כמה זמן אני אוהבת לשמוע את הקאבר היפה הזה של Sun Tailor לשיר של בוב דילן - You're gonna make me lonesome when you go. הוא מעביר את השיר בצורה כל כך עדינה ומרגשת, שאי אפשר שלא להרגיש משהו. אי אפשר שלא ילחץ על נקודה. מרגש כל פעם מחדש. 



פתאום אתמול, כשהסתכלתי על התאריך, קלטתי ששבוע הבא ניל יאנג מגיע אלינו. ההתרגשות בשיאה, סוף סוף הופעה שאני מגיעה אליה לא "במקרה" ולא "ברגע האחרון", הופעה שקניתי את הכרטיסים אליה כבר לפני כמה חודשים, ואני באה עם הרבה מאוד ציפיות. מקווה מאוד שהוא לא יבטל עקב הסערה בעמוד הפייסבוק שלו.
אם תשאלו אותי לאיזה שיר אני הכי מצפה, התשובה קלה - Harvest Moon - אחד השירים האהובים עליי בעולם. אחד השירים הרומנטיים והיפים. עדיין יפה כמו בפעם הראשונה.



אסיים בשיר השני שאני הכי אוהבת. Only Love Will Break Your Heart



נתראה בפארק, שבוע מעולה!
Shira.T

אין תגובות:

פרסום תגובה