השירים שעשו לי את השבוע

אל תשאלו אותי מה אני עושה, טוב? אל תשאלו כמה כסף אני עושה, ממה אני מתפרנסת, מה אני מתכננת לעשות בעתיד ואיפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים. כל השאלות האלה גורמות לי להבין שאני שונה ממכם, השואלים. כל השאלות האלה גורמות לי לחשוב שאני לא הולכת בדרך שכולם בחרו בה, וזה מספיק קשה גם ככה. אז בבקשה ממכם, פשוט אל תשאלו אותי.

דברים שלמדתי השבוע:
1. גם כשאין מוזה, חייבים להמשיך ליצור
2. אני לא נראית בגילי
3. פורים זה החג הכי כייפי 
4. עדיף להוכיח מאשר לרצות
5. מה שאפשר לעשות היום - צריך לעשות מחר!
6. הכי חשוב שכל אחד יאמין בעצמו
7. בסוף מתרגלים להכל
8. עבודה פיזית זה לא קל


השבוע הזה התאפיין במלא מוזיקה ישראלית טובה. כזו שאני אוהבת. צביקה פורס עובר איתי הכל, הוא עובר איתי את כל השבוע, בדרך למקומות, כשאני שקועה במחשבות, רגע לפני השינה ודבר ראשון בבוקר. הוא האובססיה שלי כרגע ואני נהנת לזמזם את השירים שלו. 

את השיר הזה אני שרה לעצמי כבר כמה ימים, "הכל בסדר, הכל בסדר, הכל באמת בסדר, אבל איכשהוא דמיינתי שזה יהיה יותר", אין לי איך לתאר כמה המילים האלה נוגעות לי, בתקופה הזו בדיוק. אבל הכל בסדר. 

מרינה מקסימיליאן קרני הוציאה סינגל חדש בשבוע שעבר. האמת שעד כה לא התחברתי אליה כלל. משהו עכשיו כאילו השתנה, משהו יותר אמיתי. השיר הזה עדין ומרגש.

אלקטרה מככבים אצלי בפלייליסט מאז שהייתי בהופעה המצוינת שלהם בבארבי. אני אוהבת את כל מה שהם וכשיש לי חשק לרקוד אני שמה אותם, מגבירה ורוקדת לי. אני תמיד יכולה לסמוך עליהם שיעלו את מצב רוחי.

אחרונים וחביבים במיוחד - הקולקטיב שהשבוע הודיעו על הופעה בבארבי ב-6.4. המלצה חמה שלי - תקנו כבר מעכשיו כרטיס, אחרת לא יהיה לכם ואז תשאלו אותי ברגע האחרון אם יש לי איך להשיג לכם והתשובה תהיה לא ותתבאסו ותגידו שאני לא מודיעה לכם דברים כאלה מראש. אז הנה, אני מודיעה לכם מראש - תזמינו כרטיס! אם עדיין לא חוויתם הופעה של הקולקטיב אני מתחננת, לכו. אם הייתם כבר אז ברור לי שאתם הולכים שוב. בינתיים, תיהנו מהשיר. 

פורים שמח!

Shira.T

אלקטרה מחממים את הבארבי | ביקורת הופעה

ניסיתי להתעלם, אבל היה קשה. 7 מעלות בחוץ והבארבי כמעט מלא. זה באמת היה מרגש לראות את כל אלה שבאו להתחמם לצלילי אלקטרה. בדרך לשם קיוויתי שאני לא היחידה שיצאה במזג אוויר שכזה ושלא באמת ישנה לאנשים עם 25 מעלות בחוץ או 7. הופתעתי לגלות שהרבה חשבו כמוני. הגענו ואנחנו רוצים להתחמם.

בהופעה של אלקטרה אתם תשתו בקבוק בירה, תרקדו ותשכחו את הצרות שלכם

ניצן חורש עלה על הבמה עם גופייה קטנטנה ומהרגע שהתחיל להזיז את האצבעות על המיתרים ולפתוח את הפה כבר לא היה טיפה של קור. יש משהו באוויר בהופעות של אלקטרה שאם הייתי לרגע מתעלמת מהשנה שאנחנו נמצאים בה, הייתי חושבת שאני בשנה אחרת, במקום אחר, איפהשהו בלונדון, אבל בטח לא ישראל 2013. אלקטרה היא הלהקה הכי תל אביבית והכי לא תל אביבית בו זמנית.

ניצן חורש נותן את הכל, אחרי חצי שעה על הבמה הוא מזיע עבודה קשה, כמו מכונה. לרגעים זה הרגיש ממש כמו מסיבת אייטיז' כיפית, כולם מסביבי מורידים את המעילים, רוקדים, שרים ושמחים. זו להקה כזו. הם באים לעשות שמח. בהופעה של אלקטרה אתם תשתו בקבוק בירה, תרקדו ותשכחו את הצרות שלכם.

האלבום Second Hand Love (שרכשתי אתמול אחרי ההופעה) כולל 14 שירים מצוינים (שהספקתי לשמוע כבר פעמיים) ועיצוב יפיפה שתפס לי את העין.

שלושת הגברים על הבמה מלאים בזרמים חשמליים. החשמל של ניצן חורש עובד שעות נוספות ונוגע בכל מי שלצידו. הזזת הידיים של דורון פרחי על גיטרה בס + האדישות המושכת שלו גורמות לעיניים שלי להישאר מהופנטות עליו כמעט כל המופע. ולבסוף, הקצב המדויק של בועז וולף על התופים עושים את אלקטרה למה שהיא. אחרי מספר שירים הגיעו 3 נגני כינור ו-3 נגני כל נשיפה: חצוצרה, טרומבון וסקסופון, מה שהפך את ההופעה להרבה יותר מושקעת. כיף ומוערך מאוד לראות השקעה שכזו. השיר Starve זכה להקדמה מרשימה. התופים של בועז וולף יחד עם שלושת הכנרים עשו את זה ליפה ומרגש.  

לקראת סוף ההופעה הגיעה אורחת יפיפייה ומוכשרת העונה לשם אמילי קרפל. זו פעם ראשונה שאני רואה אותה על במה לצערי היא הגיעה רק לשיר אחד, אבל השאירה אחריה שובל של השראה.

השיר שסגר את ההופעה היה הקאבר המצוין שעשו לשיר You Don't Own Me של לזלי גור. זו בדיוק הסיבה שעושים קאברים. כל אחד מפרש את השיר אחרת. יופי של ביצוע, יופי של הופעה, יופי של אלקטרה.

קליק לפייסבוק של אלקטרה // קליק לערוץ היוטיוב // קליק לאתר 
Shira.T

האמנים שעשו לי את 2012 // סיכום שנה מוזיקלית

אני רוצה לא להיות דרמטית וקיטשית אבל כשאני מסתכלת אחורה על השנה, אני נדהמת מהעולם שגיליתי: עולם של מוזיקה משובחת, תוצרת הארץ. השנה הלכתי ליותר הופעות מכל שנה אחרת, השנה הבנתי שמוזיקה ישראלית יכולה להיות מוזיקה איכותית ומשמעותית. השנה הבנתי שלהיות מוזיקאי בארץ זה דבר מאוד קשה והדבר הכי חשוב שהבנתי הוא שיש לי את הכוח להשפיע ולכן החלטתי שהפוסט סיכום הזה יהיה שייך למוזיקה שמיוצרת כאן, ממש מתחת לאפנו הקטן.



דברים שלמדתי השנה:
1. שנה עוברת מהר
2. לחפש עבודה זה מתסכל
3. יש יותר מידיי מוזיקאים ופחות מידיי קהל
4. יש מוזיקה שמתאימה לכל רגע בחיים
5. אנשים יודעים מה קורה לי בחיים רק מלקרוא את הבלוג
6. צריך לדעת לעבוד עם מה שיש
7. ללכת אחרי הלב זה יותר חשוב מכל דבר אחר
8. להיות מאושר זה לא כזה קל
9. הכל אפשרי

אז איך קרה כל הדבר הזה? אני מסתכלת אחורה ושמה את האצבע על הנקודה הראשונה בה שמעתי בתכנית "רוקר טוב" אותה מגיש בועז כהן כל יום, את עמית ארז והים הסודי. מיד חיפשתי ביוטיוב ומצאתי שלל. נפגשתי עם עמית, ראיינתי אותו ומאז ועד היום אני נהנת לשמוע אותו שר ונהנת לראות אותו בהופעות. אז כן, עמית ארז הוא זה שחיבר אותי למוזיקה הישראלית וגרם לי לחפש עוד ועוד ועוד. תודה עמית.

תגלית השנה שלי // Amit Erez & The Secret Sea

ואז הגיעה רותם אור. את רותם ביקרתי בכמה וכמה הופעות, היא על המיקרופון הקלידים ומאחורייה הנגנים המוכשרים שלה. החוויה היתה לא פחות ממושלמת. האלבום שלה Hard Magic הוא אחד האלבומים שליוו אותי השנה, וכל פעם נדהמתי לשמוע אותו שוב ושוב. כשיצא הקליפ לשיר This is what we all came for שוב הבנתי שמדובר בתופעה, בבחורה עם כישרון וייחוד יוצא דופן. רותם היא מאותן הבחורות הגאונות, האלבום שלה הוא מאסטרפיס, קסם חזק, אור שלא נגמר.

אלבום השנה שלי // Hard Magic - Rotem Or

במהלך השנה הכרתי הרבה מוזיקאים. אחד מהמוזיקאים המרשימים והנעימים שליוו אותי היה Sun Tailor. השירה הרגועה שלו, הפנים היפות, הלחן המיוחד, והוא, שלחלוטין שבה אותי. כשאני רוצה להרגע, כשאני רוצה שיהיה לי נעים וכשאני רוצה לחלום בהקיץ, אני שומעת אותו. סאן טיילור הוא המוזיקאי הישראלי הכי לא ישראלי שאני מכירה: זה מתחיל במוזיקה, ממשיך בחוסר המבטא, בהופעות המדויקות ומסתיים בפנים האליצות. 

המוזיקאי ששבה אותי // Sun Tailor

אפרת בן צור הגיעה לי באיחור. לצערי הרב רק לפני פחות מחודשיים הושבתי את עצמי לשמוע את האלבום המהפנט שלה. מצער אותי שלקח לי כל כך הרבה זמן, מצד שני, עדיף מאוחר מאשר אף פעם. ברגע ששמעתי אותו פעם אחת הבנתי על מה כולם דיברו. כמה רגש, כמה עוצמה, כמה עצבות. כמה שהיא עשתה דבר יפה. אחד הדברים היפים ביותר שקרו פה השנה. אפרת בן צור מעוררת השראה. 

המוזיקאית שעוררה בי השראה // אפרת בן צור

את אלקטרה התחלתי לשמוע יותר השנה. הכל התחיל בערב בלוגרים שהתקיים באולפני אנובה, עד לפני אותו ערב הם היו לי איפהשהוא בראש. מאותו הערב סימנתי אותם. ההופעה היתה מחשמלת והבלוגרים שהגיעו התלהבו. רק כששמעתי את Starve הבנתי כמה הם באמת טובים. כשהקליפ הנהדר והמושקע הזה הגיע, הכל התחבר.

הלהקה שחישמלה אותי // Electra 

אם כבר מדברים על קליפים, אי אפשר שלא להזכיר את הקליפ עוצר הנשימה של אסף אבידן בבימויו של וניה הימן. השיר המדהים הזה יצא במאי האחרון ועד היום אין שבוע שאני לא שומעת אותו פעמיים לפחות. הוא תמיד עושה לי צמרמורת, גורם לי לחשוב והכי חשוב מזכיר לי שהכל אפשרי. אסף אבידן הוא מאותם האמנים שנכנסים עמוק עמוק ומשאירים אותך חסר נשימה. 

קליפ השנה //  Different Pulses - Asaf Avidan
  

מבט לשנה הבאה // Tzvika Force

לקראת סוף השנה, הגיע לאוזניי שיר נפלא שמילמלתי בלי הפסקה. צביקה פורס הוא תגלית השנה שלי, אבל לא של 2012, דווקא תגלית השנה של 2013. השנה קיבלנו שני שירים מקסימים שלו - For Breaking My Heart ו- Accident. אני מאמינה ששנה הבאה כבר יצא אלבום. אני רואה את הכוח של צביקה ואת הכישרון האדיר שלו ומאמינה ששנה הבאה תהיה השנה שלו. תזכרו מה אני אומרת.

הגענו לסוף והסוף שמור לאהבה הכי גדולה שלי, להפתעה של השנה, לקולקטיב. גם את הקולקטיב הכרתי באותו ערב בלוגרים באנובה. אני זוכרת שנושא השיחה בכל הערב היה הקולקטיב. אחר כך, שיצא לי גם לדבר עם אותם בלוגרים, חוץ משיחות על כמה המוזיקה פה טובה וכמה מוזיקאים יש במקום כל כך קטן, הם עמדו מולי מופתעים ומתרגשים לספר על הלהקה המדהימה שהכירו. אחרי מעט זמן, הבנתי שהמוזיקה של הקולקטיב ממכרת ושההופעות שלהן מהפנטות. ללא ספק, הקולקטיב היא הלהקה הכי טובה בארץ. 

להקת השנה שלי // Acollective

אני מתרגשת לשמוע מה תביא איתה השנה הבאה ובנימה זו אני מאחלת לכולנו שנלך יותר להופעות, שנקנה יותר אלבומים, שנשלם על המוזיקה שנוריד, שנשמע תחנות רדיו איכותיות ושנהיה יותר מפרגנים. 

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע // אינדי רוק ישראלי

ביום רביעי האחרון הלכתי לכנס MAD במסגרתו שמעתי הרצאות מעניינות, דיונים מרתקים ונהנתי מערב מלא הופעות. הכנס נועד לקדם ולחשוף את מוזיקת האינדי בארץ. אני אתחיל מהסוף: יצאתי מהכנס מבואסת, ולמרות שאני לא מוזיקאית, אני רק כותבת על מוזיקה ונהנת ממנה, הרגשתי את הצביטה בבעיתיות של להיות מוזיקאי בארץ.
באתי עם ראש פתוח, לשמוע מה יש לכולם להגיד ובלי שום דעה קודמת על הפסטיבל. היה מעניין ובעיקר מבאס לשמוע את יקי גני (קלידן רוקפור ויזם מדיה) אומר שלהיות מוזיקאי מצליח בישראל זה כמעט בלתי אפשרי.  ביאס אותי לשמוע את דרור גלוברמן (מנחה הפאנל, עיתונאי ומוזיקאי) אומר בביטחון מעציב שלכל מוזיקאי חייבת להיות  עבודה נוספת שתשלם את שכר הדירה. 
ממה זה נובע? אני לא יודעת. אולי לא נעשים מספיק מאמצים לקידום מוזיקת האינדי בארץ? ואם תגידו לי "אין תקציב" אני יגיד לכם שזה לא נכון. יש תקציב של כ- 80,000 מיליון שקלים שכל שנה מושקעים בכסף למוזיקה, אבל ברובם הולכים לפילהרמונית/ למוזיקה הקלאסית. 
בגדול , המסקנות שדיברו עליהם בדיון שהייתי בו על "מוזיקה בעולם הניו מדיה" היו שהיום בשביל להיות מוזיקאי מצליח אתה חייב להיות איש שיווק עם ידע בכלים שיווקיים, וכמובן לעבוד קשה (שזה חל על כל עבודה/ קריירה שתבחר). 
אני אישית ראיתי עשר להקות באותו הערב. להקות מצוינות, מוכשרות, יצירתיוית, וללא ספק, בינלאומיות. אני אשמח לראות אותם על הבמות הגדולות וגם לשמוע אותם בתחנות הרדיו המקומיות. בכל מקרה, אני את השליחות שלי עושה כאן. אני נותנת לכם דלת לעולם הזה ומשמיעה לכם שירים ולהקות שלא הייתם שומעים ברדיו או במקומות אחרים בהם אתם צורכים מוזיקה. אז פתחו את הראש, ואם בא לכם ואתם מרגישים כמוני, פרגנו ושתפו. 

דברים שלמדתי השבוע:

1. חייבים חופש פעם בכמה חודשים

2. בדר"כ כשגברים אומרים משהו, אין משמעות נסתרת

3. הכי חשוב זה הברק בעיניים

4. כשיש הזדמנות צריך לקחת אותה

5.  כשזה מול העיניים שלך, אין לאן לברוח

6.  ארבע שנים בתל אביב יכולים להשכיח ממך איך גברים אמורים להתנהג

7. לפעמים צריך להתרחק כדי לראות את התמונה הגדולה

8. זו השנה האחרונה שלי בריינס

את L.F.N.T הכרתי השבוע, בפסטיבל. שמעתי אותם קצת לפני וידעתי שמבין כל 40 הלהקות שהופיעו, אותם אני חייבת לראות. הגעתי ללבונטין 7 בשעה שש וחצי בדיוק, גררתי איתי, ויחד נהננו מהופעה מצוינת.

L.F.N.T עושים אינדי רוק משובח שמתאים לאופי של לבונטין 7. הסולן רן ניר (לשעבר בסיסט של
"Asaf Avidan & The Mojos") התברך בקול עמוק שסחף אותנו ולא יכולנו שלא להגיד לו בסוף ההופעה כמה הם היו טובים. גם עידן רבינוביץ' מהקולקטיב חלק מהפרויקט. ממליצה בחום.

קליק לעמוד הפייסבוק // קליק לבנדקאמפ

The Wake Up Suzzys הופיעו ישר אחריהם. זה לא חוכמה שאני אשמיע לכם את השיר הזה, כי לראות את הופעתם בלייב, זוהי החוויה האמיתית. שלושה גברים חתיכים + זמרת ליווי/ גיטריסטית לוהטת ומגניבה, שעושה חשק לעזוב הכל ולהיות מוזיקאית.
הסולן עושה עבודה מצוינת בלהשאיר אותך ער ומחושמל למשך כל ההופעה. יש לו אנרגיות מטורפות והוא תיאטראלי ברמות, לא הצלחתי להוריד ממנו את העיניים, כך גם מהגיטריסטית/ זמרת הליווי שעשתה את זה בכל כך הרבה קוליות: מתולתלת, קטנטונת עם גיטרה גדולה ומגניבה, לבושה בסטייל הנכון ובאטיטיוד המושלם. אתם חייבים לעצמכם לפחות פעם אחת לבקר בהופעה שלהם.

קליק לעמוד הפייסבוק // קליק לבנדקאמפ

את מונטי פיורי שמעתי לא פעם אחת ואף פעם לא התחברתי, עד שהגעתי להופעה שלהם.
עמדתי מול חמשת המצחיקים, הזויים, לא נורמליים האלה במשך חצי שעה, הייתי מרותקת ולא להפסקתי לחייך. הם מצחיקים, שנונים, אנרגטיים ומעניינים. הם למשל יהיו טובים לשמוע אחרי יום חרא. הם ירוממו את מצב רוחכם. הסולן הוא הכאלה של גלעד כהנא ובוראט. קורע.

קליק לעמוד הפייסבוק // קליפ לבנדקאמפ

אלקטרה האהובים הוציאו קליפ חדש ואני עוד לא התייחסתי. לא בסדר.
האמת שכל השבוע השיר הזה נדבק אליי ואני ממש אוהבת את זה. הוא משרה עליי אנרגיה חיובית ולא רצינית מידיי. אני אוהבת את זה. וגם את הקליפ.

קליק לעמוד הפייסבוק // קליק לבנדקאמפ 

אחרון חביב יהיה טל כהן שלו, עליו כבר כתבתי. זה השיר הראשון ששמעתי שלו, ונשאר גם השיר האהוב עליי. אגב, גם כאן עידן רבינוביץ' משתתף. איזה מוכשר. אחרי השיר הזה אתם מוזמנים לשמוע את השירים המלאים שלו בבנדקאמפ, הם מתאימים לשבת. 

מאחלת לכם שבת מצוינת, מלאה במוזיקה חדשה ומעניינת.

Shira.T

מפגש בלוגרים באולפני אנובה

אתמול בערב התקיים מפגש מינגלינג, אותו אירח הלייבל אנובה, בין בלוגרים מובילים בעולם בתחום המוזיקה, לבין מוזיקאים, אמנים ישראלים וכמובן בלוגרים ישראלים מתחום המוזיקה.
אירוע זה הוא חלק משבוע שלם, בו תסייר המשלחת בישראל, במסגרת פרויקט VIBE ISRAEL של חברת קינטיס.
בין המופיעים אתמול: איזבו, אלקטרה, איטליז, רוקפור וקיצו. 

בין היתר הכרתי בלוגרים פנים אל פנים והיה נחמד לשבור את הקיר הווירטואלי ולהכיר את האנשים מאחורי המסך.
תפסתי לשיחה קצרה ומעניינת את ברנדון בוגג'וויץ', בעל הבלוג The Burning Ear  על האהבה למוזיקה, השראה וכמובן על הבלוג שלו (אליו נכנסים בין 3,000 ל- 5,000 אנשים ביום!).

צילום: יותם רונן

ראשונים עלו קיצו.
לומר את האמת, פעם ראשונה שאני שומעת אותם, ומאוד נהנתי. חבר'ה באמת מוכשרים, וביצועים שגרמו לי לרצות לשמוע עוד. 

צילום: יובל אראל

לאחר מכן עלו אלקטרה, איטליז ורוקפור.
הערב נגמר באחרונים והחביבים עליי - איזבו, שמההופעה שלהם הכי נהנתי.

צילום: יותם רונן

לא יכולתי להישאר אדישה. פיתחתי אהבה חדשה אליהם.
מוכשרים, מגניבים, שמחים ומיוחדים. איזה כייף שהם ייצגו אותנו באירוויזיון!

שמחתי מאוד להשתתף באירוע, להכיר אנשים מהבלוגספריה, מתעשיית המוסיקה הישראלית וליהנות מערב באמת מיוחד וחשוב. 

רשימת הבלוגרים המתארחים:

NME - New Music Express - http://www.nme.com/

MTV Iggy - http://www.mtviggy.com/

This is Fake/DIY - http://www.thisisfakediy.co.uk/

Feel my bicep - http://www.feelmybicep.com/

The Burning Ear - http://www.theburningear.com

מאחלת לכם חג שמח, נצלו אותו כמו שצריך. 

Shira.T