29.2.2012

סנגרייה חמה עם עמית ארז | ראיון





את עמית ארז הכרתי כבר לפני כמה חודשים באחת התכניות ברדיו.
כששמעתי את הקול שלו, הייתי כמובן בטוחה שמדובר בזמר פולק אמריקאי, ממש לא ישראלי. כשהשדרנית אמרה "זה היה עמית ארז" הבנתי שמדובר בעוד זמר ישראלי מוכשר, מיוחד, עם קול יפייפה. 
מיד ניגשתי לפייסבוק לחפש את העמוד שלו וראיתי שם יותר מ- 6,000 אוהדים. 
התחלתי להקשיב לשיריו, אחד אחד, משהו אצלו סיקרן אותי.
הבנתי שאני חייבת להיפגש איתו ולראיין אותו לבלוג, וכך היה.
עמית הסכים בנדיבות רבה, ומיד קבענו.
יום רביעי, 19:30, THE STREETS. 
נפגשנו, לחצנו ידיים, הזמנו סנגרייה חמה מלאה בכל טוב ודיברנו שעתיים על מוזיקה, חיים ומה שבניהם.


השראות מוזיקליות, השפעות ותקופות.
השאלה הראשונה שלי לעמית הייתה מהן ההשפעות המוזיקליות שלו?
תשובתו התחלקה לכמה תקופות.
"זה מתחלק לכמה פאזות:
פאזה ראשונה - המון פולקיסטים, ג'וני מיטשל, טים באקלי ושלום חנוך.
התחלתי לקחת המון השראה מלהקות רוק מתקדם כמו ג'נסיס וקינג קרימזון. 
שני אמנים אחרים שהתחלתי לאהוב בצבא היו ניק דרייק ואליוט סמית.
סמית הפך להיות ממש גיבור מוסיקלי שלי, חיבור אנרגטי לא מוסבר שלא קרה לי עם אף אחד אחר". 

אחרי הכוס הראשונה כבר הרגשנו הרבה יותר נוח. עמית מזג לי עוד כוס טעימה מלאה בפירות, ובתשוקה אמיתית המשיך לדבר על המוזיקה שהוא כל כך אוהב.


"הגענו לפאזה שנייה - אלטרנטיב של השנים האחרונות:
פיג'יי הארווי, פטריק ווטסון, ספארקלהורס. מטרונומי, אואן פאלט, וילקו.
המון פוסט פאנק, Joy Division, Cocteau Twins ,Talking Heads, The Clash". 


מה בעניין מוזיקה ישראלית?
"אני מטורף על מאיר אריאל, וכמובן על אביתר בנאי, כל מה שהוא עושה אני אוהב.
ברי כמובן, "סימנים של חולשה" עבר איתי המון תקופות, נקמת הטרקטור, אמדורסקי, אפרת בן צור.
חוץ מזה אני מאוד אוהב שירים עבריים, כאלה ששומעים ב- 103 FM ביום שבת".


שאלה של קיום.
רוב השירים שאני מכירה עוסקים באותו הנושא, אהבה. שיברון לב. זוגיות. 
שאלה שמאוד עניינה אותי היא על מה עמית כותב. תמיד מעניין אותי על מה אמנים כותבים.
לי זה ברור שאהבה זה הדבר הכי מתבקש לכתוב עליו, אבל מתברר שלא לכולם. 
אצל עמית למשל זו לא הייתה התשובה הראשונה.
"לא תשובה פשוטה בכלל" אמר ולקח נשימה ארוכה. 
"בגדול, רוב הכתיבה שלי היא מאוד לא מתוכננת מראש, אני אף פעם לא כותב שירים כשאני יודע על מה אכתוב, אני כותב משפטים". 

עמית נוגע בנושאים אחרים. 
"רוב הטקסטים שלי נוגעים באותו נושא, שאלות על קיום.
אני חי את חיי בתחושה שלא הייתי אמור להיוולד בישראל. אני מרגיש ככה רוב חיי".  
ברוב חיי הבוגרים, מהתיכון ועד היום, אני מרגיש שאני לא שייך. שאולי הייתי צריך להיות אמריקאי.
הייעוד שלי הוא לעשות מוזיקה, אבל אני חיי במדינה שאין מקום לאנשים כמוני".



"I'm going to make the same mistake 
Same thing i did just yesterday 
I know i'm running out of time 
This is the wrong place for my kind"   



אחריי שיחה של כחצי שעה, שתי כוסות של סנגרייה חמה, הבנתי שיושב מולי בחור באמת מיוחד. 
חייכן, נבוך, כן באופן מפליא, בעל תשוקה ענקית ואמיתית למוזיקה. הוא סחף אותי בשיחה, ומאוד הפתיע אותי בהתבוננות שלו על החיים בארץ ובכלל.

ייעוד והגשמה עצמית. 

"השירים שלי מלנכולים מאוד. המוזיקה שלי דורשת סבלנות, אני מאוד מאמין בזה.
אני כותב על זה שאני אמור להיות במקום אחר. 
כל מיני מחשבות כמו ייעוד, הגשמה עצמית, האם אתה נמצא במקום הנכון בחיים שלי.
 אני חיי את התחושה הזו כבר עשר שנים.
אני גם כותב המון על התמודדות עם דיכאון שמציף אותי המון בעשור האחרון.
כולם כותבים על אהבה, גם אני, אבל זה לא קו מוביל אצלי"


"I wanna love my winston girl
the crimson tide will bring my pearl
to shore
pearls are hard to find
don't you know
my love grows
for unreal girls

and she will smile
when we get high
and she will curse
and make me cry
she'll be painting songs
those I'll write
late at night
after we made love

how I wanna meet you now
how I'd love to meet you now

I wanna love my winston girl
the crimson tide will bring my pearl
to shore
pearls are hard to find
don't you know
my love grows
for unreal girls"



מסתבר שעמית בסביבה כבר כמה שנים טובות, למעלה מעשור ליתר דיוק. הוא כותב, מלחין ושר את השירים.
כמעט בכל משפט הוא מכניס מילה או שתיים באנגלית, וכששאלתי אותו "למה הכל באנגלית?" מיד אמר "תעברי לשאלה הבאה, אין לי כוח כבר לענות על השאלה הזו". תיארתי לעצמי שכך יגיב. אחרי שדיברתי איתו מעט והבנתי שאנגלית אצלו ממש מתגלגלת בלשון באופן טבעי, הבנתי למה.

המשכתי לשאלה הבאה שעניינה אותי, מתי התחלת לשיר ולנגן? 

"התחלתי לנגן בגיל 10, ולכתוב ולשיר רק בסוף התיכון".


לאורך כל הראיון סיפר עמית שהמשפחה שלו תמכה בכל הבחירות שלו. 
כששאלתי אותו מי האנשים שהשפיעו עליו מיד אמר "אמא, אבא ושני האחים שלי. המשפחה מקבלת את המקום הראשון, כל אחד בדרך שלו". 
הייתי בטוחה שההשפעה המוזיקלית הגיעה מהבית, הופתעתי לגלות שלא כך הדבר. אבא שלו היה בכלל טייס קרב ואיש קבע, ושני האחים הגדולים שלו הלכו לקורס טייס. לא בכיוון של מוזיקה בכלל. 


בכל זאת השפעות מוזיקליות חייבות להגיע מהבית איכשהוא, לא?
"דרך אחי הבכור, בן דוד שלי, ואיל, שהוא החבר הכי טוב שלי, הכרתי המון מוזיקה.
אייל היה מוכר בחנות דיסקים "פיקדילי" (העתיקים מבינינו יזכרו).
היינו יושבים שם שעות, הוא היה ממליץ לי על אלבומים חדשים ואני הייתי יושב שם, ושומע. הוא השפיע עליי בטירוף, והכיר לי המון דברים". 


את השיר הזה, Clever And Strong אני בטוחה שאני מכירה כבר המון זמן. 
שיר מקסים ונוגע, מאוד מזכיר את Damian Rice ברכות ובעצבות.


"plastic emotion I meant to forget

fell right out of my head

guess I havent learned

morning has come in a shape of a tree

sat so comfortably

oh so hard to be


clever and strong

pass along

singin your lovesong

I've seen you undressed

I could feel pressure upon your chest"



רק בסוף הראיון, סיפר לי שניגן באיטליז 8 שנים. 
לפני כחצי שנה עזב, ולדבריו זה היה בית ספר מדהים עבורו. 
השיר ששמעתי ברדיו, באותו היום שגיליתי את עמית ארז היה Killing Light עם להקתו The Secret Sea, שיר שישר תפס אותי. 


צילום: נועה מגר

Amit Erez & The Secret Sea are:
עמית ארז - שירה , גיטרות
יעל שפירא - צ'לו, קולות
יואב בריל - קלידים
דודי ברקת - בס
שחר חזיזה - תופים
נגה ארז - קולות וכלי הקשה










עמית ארז הוא אמן אינדי אמיתי, שכותב, מלחין ומבצע שירים מקוריים ולא מוכן להיכנע למיינסטרים הבנאלי.
"אני יודע שהשירים שלי לא מתאימים לכולם, הם הרבה יותר מורכבים, וכמו שכבר אמרתי קודם, דורשים יותר סבלנות. אנשים כמוני וכמוך, שאוהבים מוזיקה קצת יותר מהאדם הרגיל יתעניינו במוזיקה שלי. אנשים אחרים שומעים מה שנותנים להם. רדיו, טלוויזיה, תכניות ריאלטי וכו". 


נעים להכיר. ההזדמנות שלכם.
ב- 10.3 יופיע עמית עם להקתו - The Secret Sea בתאטרון "תמונע", אחרי הבכורה המרגשת בחודש שעבר, שקיבלה ביקורות מצוינות ואולם מלא, יש לכם הזדמנות ליהנות מאמן אמיתי, חסר פשרות וכישרוני.
המופע כולל הרבה חומרים חדשים שעוד לא נשמעו קודם וכמובן גם מהרפרטואר המוכר, כולל תפאורה ייחודית של יותם שפרוני.

קליק לעמוד היוטיוב של עמית



צילום: יובל אראל

צילום: עטר רפפורט

שאלה אחרונה שאלתי. וזו אחת השאלות שאני יותר אוהבת.
יש ציטוט מסוים משיר שאתה זוכר, או שהולך איתך ומחזק אותך?
"שאלה מצוינת", אמר וחייך חיוך נבוך.
"כל פעם שאני נכנס לחרדות או פחדים, אני נזכר בציטוט הזה.
הוא אומר הכל".


You can try the best you can"
If you try the best you can
"The best you can is good enough
 optimistic - Radiohead

שעתיים מרתקות, קלילות ומעניינות הגיעו לסיומן. 
מאוד נהנתי לשבת בחברת עמית ולשמוע את שיש לו לומר, אני מחכה בקוצר רוח להופעה שלו.
מאחלת לכם התחלה של סוף שבוע מצוין. 


Shira.T 

2 comments:

  1. מעולה שירה... לא הכרתי אותו.. תודה לך.

    השבמחק
  2. שירל'ה,
    תמיד שידעתי שיש לך את זה.

    השבמחק