5.10.2012

גשם ראשון. אויר צח. התחלות חדשות.




פקחתי את עיניי, הטלפון היה מלא בהודעות המבשרות על בואו, שמעתי טיפות של גשם, אבל יכולתי להאמין רק כשראיתי. קמתי מהמיטה, פתחתי את דלת המרפסת וראיתי אותו. הגשם הראשון הגיע. 
יצאתי החוצה. הרגשתי שגם אם יהיה מבול מטורף, לי לא אכפת. אני רוצה שירטיב אותי וינקה אותי מהקיץ. 
אני רוצה שישאיר אותי במצב של שקט. מרוב כל הרעשים אני לא מצליחה לשמוע את עצמי, לכן אני אוהבת את את החורף. יש שקט שאין בקיץ. אני יכולה לשמוע את עצמי, בחורף.

תמיד כשמגיע החורף, אני מפנטזת את התמונה הזו בראשי: אני מול האח, קוראת ספר, שומעת מוזיקת רקע נעימה ובחוץ קר, אפור והגשם לא מפסיק לרדת.

 

בעוד שהחורף מכבה אנשים רבים, אותי הוא מעיר. האוויר הצח, שמנקה את ראותיי ונכנס לראשי מאלץ אותי לחשוב בצורה בהירה יותר. ההחלטות אחרות בחורף, המקומות, האנשים, אך בעיקר ההרגשה. ההרגשה הנקייה של אוויר צח ואולי אפילו התחלות חדשות.





















סופ"ש נעים וקר.
Shira.T

אין תגובות:

פרסום תגובה