את סאן טיילור כבר ראיתי בהופעות כמה וכמה פעמים, את מאיה בלזיצמן ומתן אפרת פעם אחת באוזן לפני כבר כמה שנים. את רוסו ווינברג לא שמעתי יותר מידיי ובטח שלא ראיתי בהופעה, הייתי סקרנית לראות על מה המהומה.
22:30 ולבמה עולה עדי ווינברג, יפיפייה ואמביציוזית, יחד איתה רוסו שנותן לה להוביל. היו כמה שירים שאהבתי יותר, היו כמה שאהבתי פחות, אבל בגדול זו לא המוזיקה האהובה עליי ובוא נגיד שלא התרגשתי במיוחד. מה שכן, עדי ווינברג מלאה חן, חיות, הקול שלה יפיפייה ומדויק והיא בהחלט מנהלת את ההופעה. אני זוכרת אותה מלפני כמה שנים כשהייתי בכנס מוזיקה והיא ניגשה לבמה, באמצע הרצאה של אנשי מוזיקה ותרבות, והביאה לכולם דיסקים שלה ושל רוסו. זה היה מדהים בעיניי וכבר אז הבנתי שמדובר באחת שיודעת. יודעת לדחוף את עצמה, יודעת את העבודה.שניים בתור היו סאן טיילור. כמה זמן לא הרגשתי את הקסם של ההרכב המיוחד הזה בהופעה, כמה זמן שלא שמעתי את הקול העדין, הרך והמלטף של ארנון נאור. חברה שהגיעה איתי אמרה לי "He's all in", והיא דייקה: הוא שם, הוא מתכוון, כל מילה שלו יוצאת מהקרביים. חוויה לאוזניים, חוויה ללב.
אחרונים חביבים היום מאיה בלזיצמן ומתן אפרת. פעם אחרונה שראיתי אותם הייתה לפני שנתיים בערך בהופעת שישי בצהריים באוזן בר ואני זוכרת שמאוד מאוד נהניתי, במיוחד מהקאברים המוצלחים.
אבל וואלה, הערב הם הצליחו להוציא ממני עור ברווז. האינטרפרטציה שלהם לשירים הייתה מסקרנת, מעניינת ואמיצה. מעבר להכל, מאיה בלזיצמן והצ'לו לוקחת אותך למסע מלא השראה ומותירה אותך המום, קסום ומתפעל. יצאתי מההופעה ומיד רכשתי את הדיסק בדוכן היציאה. לכו לראות בהזדמנות הראשונה.
Shira.T
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה