24.11.2012

השירים שעשו לי את השבוע | לקצת פחות מלחיץ




ללכת ברחוב, לשמוע אזעקה, לרוץ עם עוד עשרה אנשים לחדר מדרגות קרוב, לחכות לבום. לשמוע את הבום, להבין שהכל בסדר, לחזור לשגרה. ללכת לישון עם חלון פתוח, נעליים וגרביים ליד המיטה, למקרה שתהיה אזעקה. שבוע מטורף, כזה שמכניס אותך לפרופורציה, כזה שגורם לך לרצות להתקשר למישהו בחו"ל ולספר לו בדיוק מה עובר עליך, כזה שגורם לך לרצות להישאר דווקא פה. כזה שגורם לך להבין באיזה מדינה אתה חיי.  


דברים שלמדתי השבוע:
1. כמה שהעבודה נהיית יותר רצינית, ככה אני נהיית דפוקה יותר 
2. כשיורים עליך טילים אתה נהיה פרופורציונלי יותר
3. קשה לעזוב את הפוך בבוקר
4. האנשים בעיר הזו מתחילים להימאס
5. ככל שאתה נהיה מבוגר, המצב מלחיץ אותך יותר
6. שעסוקים יש פחות זמן לחשוב
7. אסור לפספס את המומנטום
8. יש יותר מידיי שירי מלחמה בישראל




רועי דהן, אחד המוזיקאים המוכשרים ביותר בישראל, עובד בימים אלה על אלבום שני. אחרי האלבום המרגש שלו "Some of this life" עליו חרשתי לא מעט, יצא רועי לדרך חדשה עם חומר חדש וטרי. כדי לסיים את האלבום הוא צריך את עזרתנו. יש לנו אפשרות לתמוך בפרויקט, ואפילו לקבל צ'ופרים כיפים כמו שיעור פסנתר נגיד או כל מיניי דברים משובחים כאלה. הפיצו את הבשורה: קליק לפרויקט, תנו כמה שאתם יכולים.
השיר הזה מזכיר לי את החורף שעבר, מזכיר לי דווקא תקופה עצובה וקרה. מקווה שהחורף הזה יהיה שמח יותר.



רונן גרין הוציא סינגל יפיפה (כבר בסוף אוגסט) ואני עדיין לא השמעתי אותו כאן וזה לא לעניין. אני אוהבת את השיר הזה, אוהבת את המילים ואפילו אוהבת את התמונה. יצא לי לשמוע אותו כבר כמה פעמים ב-88 FM, הוא ממש מרגיע אותי. רונן מופיע ביום שלישי הזה קפה ביאליק בשעה 21:30. קליק לאיוונט בפייסבוק. 



הדברים שמשמחים אותי הם דווקא הדברים הפשוטים. היום מישהי שאלה אותי מה הייתה התקופה בה נהנתי בה הכי בחיי. אז התקופה הייתה כשעבדתי בבית קפה בהוד השרון בתור "מכינת כריכים". זה היה כל כך כיף. אהבתי את האקשן, אהבתי את זה שאני יודעת בדיוק מה כל לקוח אוהב, אהבתי את זה שכשלקוח יוצא מהאוטו אני כבר מתחילה להכין לו את הכריך וברגע שהוא נכנס, הכריך כבר מוכן. הייתה הרגשה כיפית. אנשים תמיד היו מסביבי, אירועים מעניינים תמיד קרו בקפה. כשהיא שאלה אותי למה אני לא חוזרת לעבודה כזו עניתי לה שאני כבר לא בגיל ושהסטטוס מצפה ממני לעסוק בדברים כבר יותר "רציניים". אני צריכה לחשוב עוד קצת על התשובה הזו. ובכלל, על הנושא הזה.



תמיד בתחילת החורף אני מקבלת הודעות בסגנון "נו, יש מבול כבר שעתיים ואני כולי רטוב. מרוצה?", אז לא, אני לא מרוצה שאנשים נרטבים, או שאני נרטבת מהגשם. אבל כן, אני נורא אוהבת את הגשם. את הקול שלו, את הריח שלו ואת איך שהוא גורם לי להרגיש. אם יש משהו יותר כיף מלהיות בתוך הפוף בגשם תספרו לי. 



ולסיום סיומת, שיר שאני נורא אוהבת לשמוע פעם בכמה זמן. במיוחד את הביצוע הזה. 



שבוע טוב!
Shira.T

אין תגובות:

פרסום תגובה