4.8.2012

השירים שעשו לי את השבוע





לפעמים פשוט צריך החלטה, כנגד הכל, כנגד כל אלה שאומרים לך לא, ומתנגדים, ומזהירים.
לפעמים צריך ללכת עם הלב. זה קל להגיד, אבל בטח הדבר הקשה ביותר לעשות. כי מה יותר קל מללכת על בטוח? כנראה שאין יותר קל מזה, והחיים הם במילא לא פיקניק. אבל זה היופי, לאתגר את עצמך.
לעשות. ליסטות. לחיות. לקחת החלטה.

דברים שלמדתי השבוע:
1. אם אין אני לי, מי לי?
2. הכל תלוי בי
3. החלטות גדולות נעשות ברגע אחד
4. אולי כשאבין שיכול להיות שלא יהיה, יהיה
5. לוותר, בשביל לרצות יותר
6. גם נסיון של שבוע יכול לתת לך המון
7. אנשים מגיעים אליך כשאתה צריך אותם
8. אם לא עכשיו, אז מתי?




זה שבוע שהתחיל בטלטלה. יותר נכון, זה שבוע שנגמר בכאב בטן עצום, כאב ראש והחלטה ואינטואיציות שאמרו לי הכל בפנים. אחרי שהקשבתי להן, ואמרתי להן תודה רבה, הרגשתי הרבה יותר טוב.
ואז שמעתי את השיר הזה, שיר הבוקר של עידן רבינוניץ'. איזה יופי של שיר ואיזה יופי של טקסט. בא לי לגעת בשיר מרוב שהוא נוגע בי. בא לי לעטוף אותו, שיחבק אותי. תעשו לעצמכם טובה: תגבירו ותקשיבו למילים היפות. 
המשפט שתפס אותי:
"It's hard to go forward, when you're busy looking back 
though we've been pretty big on ambition 
it's always been commitment that we've lacked"






אחרי כמה ימים, של תחילת השבוע, פתאום הגיע אליי, משום מקום, השיר הזה. זה יפה, ומרגיע, ונעים. 
שם השיר There's nobody else חוזר על עצמו הרבה, ונוגע לי במקומות.



ביום חמישי הייתי בערב מחווה לניק דרייק באוזןבר. היה יפה, מרגש, אינטימי וחשוב.
הופיעו רבים ויפים: רותם אור, קאמי מלץ, עמית ארז, איתי מיזילו, סאן טיילור ועוד. הייתה מוסיקה יפה וצלילים שנכנסו עמוק. כמו הקאבר המצוין הזה לשיר Road שביצעו עמית ארז ורותם אור.



כשנגמר השיר ביוטיוב, הופיעו עוד כמה קליפים, אחד מהם היה נראה לי מעניין, אז לחצתי עליו. זו רותם אור, והיא עושה כאן קאבר מרגש, עדין, וכל כך רותם אור. איזה יופי. אם עוד לא קראתם את הראיון שלי איתה עכשיו זה הזמן.




אתמול הייתי בהופעה של מאיה בלזיצמן, הצ'לנית המדהימה שבין היתר עומדת מאחורי נינט ושילה פרבר. ההופעה הייתה מיוחדת, אינטימית, מפתיעה ויותר מהכל מרגשת.
מאיה לקחה שירים כמו "I'm just a girl" של No Doubt והפכה אותם לאחרים. המילים, הכוונה, פתאום הכל שונה. גם "Girls just wanne have fun" ו"ויש דברים שרציתי לומר" של יהודה פוליקר נשמעו לגמרי אחרת. יפייפה ומומלץ בחום.



שבת של שקט.
Shira.T

אין תגובות:

פרסום תגובה