סיכום שנה+ אירוח ברדיו

שבוע שעבר התארחתי בקול הקמפוס בכדי לסכם את השנה שלי במוזיקה. היה כיף ומשעשע ומרגש, תמיד כיף להתארח ברדיו ולתת את חוות דעתי על השירים שעשו לי את שנת 2014 להרבה יותר מיוחדת. 
אז כאן תוכלו לשמוע את סיכום השנה שלי במוזיקה! ספרו לי בעמוד הפייסבוק ממה הכי נהניתם ומה הכי מאוס בעינכם. ותיהנו כמובן.

וזאת רשימת השירים:

An Ocean In Between the Wave \\ The War On Drugs                          

Breakapart \\ Acollective                         

Talk Is Cheap \\ Chet Faker                         

Howling At The Moon \\ Phantogram                      

Klapp Klapp \\ Little Dragon                     

Fever \\ The Black Keys                 

Youre Not Good Enough \\ Blood Orange                   

Move On \\ Garden City Movement                               

Blue Moon \\ Beck                     

Hunger Of The Pine \\ Alt-J                      

Algiers \\ The Afghan Whigs                          

Red Eyes \\ The War On Drugs

עידו שחם, הלא הוא המאזין סיכם את השנה שלו בתכנית הרדיו שהוא מגיש בבנתחומי. האזנתי לתכנית ומאוד נהנתי ממנה, הרוב היה לי חדש, וטוב שכך כי גיליתי דברים חדשים ומרתקים שממש אהבתי!
עידו ביקש שאספר לו על על אלבום השנה שלי, בחרתי בלהקה The War On Drugs ובאלבום Lost In The Dream. זה מה שסיפרתי על האלבום: 
"האלבום 'Lost In The Dream' של The War On Drugs הגיע לחיי בתקופה שכנראה הייתי צריכה אותו. יש לי נטייה לחרוש אחר שירים ומוזיקאים, אבל אם להיות ממש כנה, מעולם לא חרשתי על אלבום כמו על האלבום הזה. האזנתי לו בחדרי, עם עצמי, מקדישה את מלוא תשומת הלב לכל צליל, עד שכשהשמעתי את אחד מהשירים בערב כשתקלטתי, הרגשתי שאני משתפת את אחד הדברים הכי אישיים שלי, וממש הרגשתי שכולם פולשים לחדרי. אלבום להתאהב בו."

כאן תוכלו לשמוע את התכנית המלאה והמצוינת, מומלץ מאוד! לבלוג של עידו שחם// המאזין

אז התכנית הסופר מגניבה וצבעונית של עידו הזכירה לי שמשום מה, קצת שכחתי את ה- Dum Dum Girls. השיר Lost Boys And Girls Club הוא שיר בדיוק בשבילי. גם הקצב, גם המילים ובעיקר הקליפ, האודם האדום, הג'קט עור והפוני. תראו לבד.

את השיר Seasons של Future Islands שמעתי כמה פעמים בחצי אוזן ולא כ"כ התייחסתי אליו. כלומר, ידעתי שאני צריכה להתייחס אליו כראוי אבל לא פיניתי לו זמן, עד שראיתי את המלצתה של דנה קסלר (מלהקת "מורה מחליפה") לשיר השנה שלה ברדיו הקצה. דנה מספרת שם על ההופעה של השיר הזה בדיוויד לטרמן: "תסתכלו על האיש הזה מבצע את ריקודי ברוס ספרינגסטין המשונים שלו כשאש יוקדת בעיניו וקול סול מדהים יוצא מגרונו.. תראו את זה ותשתכנעו גם אתם שזהו שיר השנה". מיד עשיתי פליי והשתכנעתי! אכן אחד השירים הטובים שיצאו השנה, אבל עזבו את זה - תראו איך הוא הוא רוקד! מדהים הבחור הזה!
  

מה שמביא אותי לנושא הבא שרציתי לדבר עליו וטרם עשיתי זאת: נדב רביד התמנה לנהל את גלגל"צ! כששמעתי את הידיעה התקשיתי להאמין, אבל אז ראיתי את פיד הפייסבוק שלי מתמלא בכתבות והבנתי שהדבר אכן אמיתי. מיד תהיתי לעצמי - האם זה יביא לשינוי בתחנה? 
מי שמכיר אותי יודע שאת גלגל"צ כבר מזמן זנחתי לטובת 88, 106, Radio Paradise ולפעמים גם הקצה. התחנה הזו מעבירה בי חלחלה רק מלשמוע את הג'ילנגל "סוף, שבוע רגוע", לכן כששמעתי שנדב רביד (מנהל רדיו הקצה, דיג'י, יועץ, מרצה ועורך מוזיקה) הוא המנהל החדש מיד סיקרן אותי לדעת מה יעלה בגורל התחנה. אני משערת שרק דברים טובים. מרגש!

אם אתם עוקבים אחריי ואחרי הבלוג מספיק זמן,  אתם וודאי כבר יודעים שלפחות פעם בשבוע תמצאו אותי מתקלטת בבר השכונתי ה- Cozy ביותר בעיר - Foster. השבוע אגיע בשלישי ואשמיע את רוב השירים שאהבתי ב- 2014 פלוס כמה אולדיס טובים שתמיד באים בכיף לאוזן. שלמה המלך 38, מוזמנים להגיע ומומלץ מוקדם. גם את Phantogram אשמיע:

ושום מילה נוספת על סיכומים. שבוע נפלא!

Shira.T

The end is near

ובכן סוף השנה מתקרב וכבר נשאלתי כמה וכמה פעמים בחודש האחרון מהו אלבום השנה שלי, מה שיר השנה שלי וממה הכי הושפעתי השנה. אז פוסט סיכום זה עדיין לא - יש עוד חצי חודש לפחות לזה, ואני צריכה זמן להסתכל אחורה על כל השנה ולא רק מה ששמעתי בחודשיים האחרונים.

אז ממה הושפעתי השנה? איזה אלבום הכי שמעתי? 

השירים שאני שומעת מאוד מושפעים ממצב הרוח שלי, בטוח שלא רק עליי. על כולם. השירים שאני שומעת מושפעים ממצב הרוח שלי, ממצב היחסים שלי ומהאנשים איתם אני חולקת את זמני. 

דוגמא טובה היא השיר Talk is cheap של צ'ק פייקר אליו אני מאוד מתחברת לאחרונה. אם יש משהו שאני לא יכולה לסבול הוא דיבורים בלי כיסוי. או שלא מדברים ועושים, או שעושים ולא מדברים. 

את האלבום החדש של הקולקטיב אני בדרך כלל אוהבת לשמוע בדרכים, או כשיש גשם בחורף וקצת אפרורי - אבל זה לא קורה הרבה בחורף הזה, אז גם כשהשמש קורנת והשמיים כחולים. הקליפ החדש שלהם הוא לא פחות ממבריק. 

Tatran יופיעו בתחילת ינואר בבארבי. את הקאבר הזה אני אוהבת במיוחד.

רותם אור, המוכרת עכשיו יותר בשם TOTEMO נמצאת אצלי במחשבותיי הרבה בזמן האחרון. את רותם ראיינתי כבר לפני שנתיים ויצאתי מאותה פגישה איתה מוקסמת. היא מיוחדת, היא שונה, היא מוכשרת, היא אחרת. לפני כמה חודשים היא שיתפה פוסט בפייסבוק האישי שלה שם חשפה בגבורה רבה את הסרטן איתו היא מתמודדת (ואחר כך גם במאקו). זה אולי הזמן לומר לה שהיא השראה מהלכת.
(כאן תוכלו לשמוע את האיפי המלא).

סאן טיילור, אהובי, הוציא בחודש שעבר את אלבומו השני והיפה. אני אוהבת את העדינות, הרוך והשקט שהוא משרה עליי עם המוזיקה הנעימה שלו. כאן תוכלו לשמוע את האלבום המלא. 

מסיימת עם השיר איתו אני מתעוררת בבוקר בשבוע האחרון, מומלץ. יש בו משהו שמעיר אותי בצורה הכי נעימה שאפשר. כנראה ש- The War On Drugs יכנסו לרשימת סיכום השנה שלי. 
וגם, תרשמו ביומנים: שבוע הבא 16.12 אתארח בקול הקמפוס שם אספר על המוסיקה שעשתה לי את השנה. 106, קול הקמפוס, יום רביעי 16.12, 17:00. נשתמע! 

Shira.T

Say Goodbye, Wave Hello.

כמעט חודש שלא כתבתי. הרבה דברים שעברו בחודש הזה, טובים יותר, טובים פחות. ועכשיו הנה הוא, שעתו היפה של הניצחון. עייני פקוחות לרווחה והלב רחב מתמיד. הגלגל מסתובב והוא ימשיך להסתובב.

ובכל זאת כשאני חושבת על הצלילים שליוו אותי בתקופה הלא פשוטה הזו, אני חושבת על האלבום Lost In The Dream של The War On Drugs. שבמשך שבועיים שלמים התחלתי את היום שלי איתו ועכשיו אם ארצה או לא הוא לא יפסיק להזכיר לי את התקופה הזו.

לפני כמה שבועות, ניהלתי שיחה מעניינת עם חבר וכמובן שהתבכיינתי לו על איך שהגלגל מסתובב. הוא במהרה ענה לי "נכון, הגלגל מסתובב, והוא גם ימשיך להסתובב". מיותר לציין שבאותו הרגע משב רוח עז של התרגשות ואופטימיות נכנסו לעורקיי. 



פתאום כל שיר מתחבר. כאילו כל שיר נכתב עבורי ואני מרגישה כמו אותה הבחורה שיושבת בהופעה ומרגישה כאילו הזמר פתח לה את היומן האישי והקריא ממנו (Killing Me Softly).
פתאום סימנים בכל מקום ואתה מתחיל לתהות אם הכל הצגה אחת גדולה ואתה השחקן הראשי.
פתאום "תרגיל בהתעורררות" נשמע כמו השיר הכי טוב שיצא השנה.

יש לי נטייה לכתוב הרבה על החורף, כי אני כל כך אוהבת את החורף. את הריח שלו ואת ההרגשה.
הכי אני אוהבת איך שהמוזיקה בחורף מתאימה כל כך לאפרוריות ולגשם, במיוחד השיר הזה. מלטף ונעים.

בריפיט: קוטימן. והשיר היפה הזה.

אין דבר מנחם יותר מפרידה נעימה.

הפרידה ואני אויבים גדולים כבר מאז שאני זוכרת את עצמי מתאהבת. הפרידה תמיד לוקחת ממני צלע של אופטימיות ושמחה שלא יחזרו, ומשאירה אותי עם רגעים וזיכרונות שאולי דווקא הייתי רוצה לשכוח. ועכשיו כשעוד צלע ממני נלקחה, וציניות חזרה להוות חלק בלתי נפרד מחיי, אז המילה פרידה מהדהדת כמו שלא הדהדה מעולם.   

רגע לפניי שאתה מתגלגל לדפיי ההיסטוריה האישיים שלי אולי זה המקום להגיד בצלילים תודה על הבית שהיית בשבילי כשהיית. רגע לפניי שמרימים את הראש ומתחילים מחדש לחיי שיגרה חדשים, הרפתקאות וחלומות זה הזמן לומר תודה לך על מי שהיית בשבילי באותה התקופה. 

Shira.T

תמיד זה בינתיים ובינתיים זה עכשיו.

מעולם לא חשבתי שאיהנה כל כך מהגעתו של יום ראשון. מעולם לא חשבתי שייקח כל כך הרבה זמן להתרגל למצב החדש. מעולם לא חשבתי שאמצע את עצמי בקונפליקט שכזה: להשאיר טיפה של זיכרון או לשכוח הכל.

כבר כמה שבועות שהרמקולים שלי משמיעים את האלבום המלא של "The War On Drugs" בלי להפסיק. אני נהנית מהאלבום הזה וכל שמיעה מחדש מרגישה משהו אחר. נכון שלפעמים הוא נשמע כמו סטריפ אחד ארוך ולא נגמר, אבל איך שלא אסתכל על זה (או יותר נכון אשמע את זה) כל שיר הוא יצירה. 



ובינתיים בראש שלי עוברות מחשבות שעושות חשק לזרוק הכל ולתת לצד החלש להשתלט. והלוואי ויכולתי, אבל אני חזקה מידיי, ומידיי עומדת במילה שלי. ומידיי קשה עם עצמי. אז בינתיים אשאר. 

בחמישי ושישי האחרונים צ'ט פייקר הופיע בבארבי. ספרו לי איך היה, כי אני לא הייתי. והנה החדש שלו. 

ואם כבר עניינים חדשים, החדש של אסף אבידן -
גם השיר המצוין שלוקח אופי קאנטרי פולקי וגם הקליפ האמריקאי הקצת מלוקק עם קטעים אמנותיים יפיפיים. כמו תמיד וכראוי לאסף אבידן, הוא כובש ומדהים כל פעם מחדש, וגם הפעם.

נזכרת בגלידה שאכלנו ואיך זה היה סוף של חורף. זוכרת שאת היית שם לאחל לי הצלחה. ואת השקט שהיה ואת הסיפור שלך על הבניינים התל אביביים וששאלת "לא אכפת לך שיש שקט, נכון?". לא, כבר התרגלתי. ועכשיו תחילת החורף, והכל שוב מחדש. 

מסיימת עם האהבה החדשה שלי.

Shira.T