בשישי אני אוהבת לנקות לצלילי הפלייליסט של Van Morisson.
האקונומיקה בדלי ואני מנקה, ככה בלי כפפות, אני אוהבת שהידיים שלי מריחות מאקונומיקה, זה בטח לא בריא אבל לא אכפת לי. אני מריחה כמו בריכה אחרי וזה מזכיר לי את הילדות. אז אני שמה את השיר Someone Like You ומדמיינת את עצמי שרה את זה למישהו כמוך. והכי אני אוהבת בשיר הזה שהוא אומר שהטוב ביותר עוד לא הגיע.
בשישי האחרון דווקא שמתי את השיר I'll Be Aroun של Empire Of The Sun שנתן אופי אחר לניקיון. עומק. האמת שיש בשיר הזה כל כך הרבה רגישות שלוקחת אותך למסע, ואם סוגרים עיניים ממש נגררים. אפשר לדמיין ציפורים, והרים ירוקים, וניו יורק ורכיבה באופניים וים בלילה וארבע בבוקר קיץ תל אביבי, וסתיו. תנסו.
את החבלים של נינט אני שומעת הרבה. מזכיר לי נשכחות השיר הזה ודברים שהייתי מעדיפה לחשוב שלא קרו מעולם. בינתיים, הדחקה. זה לא נעים.
אתמול בהופעה (של אלט ג'יי בחימום גארדן סיטי מובמנט), כשהגיע השיר הזה, אני עצמתי את העיניים ונתתי לצלילים להיכנס אליי אחד אחד, לאט לאט. דמיינתי כל תו נכנס אל תוך העור שלי, ואז לגוף ולעצמות והייתה לי צמרמורת. התרגשות, התעלות. למרות שאני בן אדם מאוד רגשן ולא לוקח הרבה בכדי שאבכה בסרט, באמת שאין הרבה דברים בעולם הזה שגורמים לי להתרגש כמו מוזיקה. מוזיקה גורמת לי להרגיש את הגוף מבפנים ולפעמים אפילו את הלב פועם.
מי אמר שמוזיקה לא ממכרת.
לפעמים נורא בא לי לכתוב שיר כמו Unsent של אלניס מוריסט.
יצא לי לחשוב הרבה על השיר הזה בתקופה האחרונה, זה שיר לכל האקסים שלה ובשיר היא מסבירה מה היה לא בסדר במערכת יחסים ולמה היא מתגעגעת. דיי מדהים בעיניי.
Jaggen Little Pill הוא האלבום הראשון שקניתי (יותר נכון שאמא שלי קנתה לי), והוא חוגג 20 שנה (!) וזה מרגש ומדהים ומבהיל כי לאן הזמן טס לאן? אני זוכרת את עצמי קוראת את המילים ושואלת את אמא שלי למה היא מתכוונת ומבקשת ממנה לתרגם לי מילים שלא הבנתי.
זו כבר לא אותה אלניס. היא כבר לא כועסת, מקללת דיכאונית, עצובה, שיער על הפנים. היום היא נשואה, היא אמא, היא מתעסקת ברוחניות, מדיטציות, צמחי מרפא, יוגה, קלפי טארות. כל כך הרבה השתנה.
JLP הוא כנראה האלבום ששמעתי הכי הרבה בחיי ואם צריך אדקלם אותו גם, את כל המילים. לכן תמיד תהיה לי בעיה לעבוד ולשמוע אותו כי אני רק אשיר ולא אצליח לעבוד.
בקיצור, האלבום הזה השאיר לי ולעוד 33 מליון כמוני חותם ענק, ששינה את חיי וגרם לי להבין את כוחה של המוזיקה והמילים, גם 20 שנה אחרי.
Shira.T
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה