השירים שעשו לי את השבוע

אחרי כמעט שבוע בארץ ותחילתו של הסתיו אני מבינה כמה טוב היה לסוע לחודש ולצאת מפה קצת. רק אחרי שיוצאים מפה לזמן מה מגלים את היופי בדברים הקטנים. 

הדברים שלמדתי השבוע:
1. הקיץ לא נגמר
2. אין באגטים בעיר הזו
3. שמלות זה נשי
4. הפתעות מגיעות כשלא מצפים להם
5. חו"ל מרגיע
6. הכל בראש
7. חם ומלחיץ במזרח התיכון
8. כשהעיניים סגורות, קשה לראות



כמעט כל בוקר שלי בפריז התחיל עם השיר Bad religion של Frank Ocean. בהתחלה לא אהבתי את השיר, לא הבנתי אותו ולא הערכתי אותו בשום אופן. אתמול, כשנסעתי במונית 5, מבלי לשים לב חיפשתי את השיר ביוטיוב. "If it brings me to my knees It's a bad religion".

היום בדרכי לשדרה היפה בעיר, הלוא היא שדרת רוטשילד, שמתי לב שהסתיו הגיע.
העלים נושרים, שלכת, טפטוף קל, רוח נעימה ואפרוריות. ליבי התמלא בהתרגשות לקראת החורף לו אנו מחכים רק ארבעה חודשים נוראיים. יאללה קיץ, פנה את הדרך לחורף. החורף שישטוף את הקיץ החם, המזיע, המייגע שהיה פה. שטוף אותו מאתינו.

אני מרגישה בחופשה פה, והאמת שזה ממש כיף. כולם מתקשרים ורוצים לראות אותי, כאילו אני עוד רגע עולה חזרה על מטוס, כולם רוצים לשמוע חוויות שעברתי, דברים ששמעתי, מה קניתי ומה אכלתי. מדהים איך תוך רגע מתרגלים, אפילו אחרי חודש באירופה. חמש דקות בישראל וכבר שחכת שנסעת.

אני מבטיחה, באמת באמת מבטיחה שזה הפוסט האחרון בו אני אקטר על הארץ. אז שנייה לפני, שמעתי את השיר "פריז" של עמיר לב האהוב והתרגשתי. מנסה למצוא דרכים לא להתמוגג כל פעם שאני שומעת את עמיר. הוא ללא ספק נכנס ללב. 

"שמיים כחולים בפריז, במלון ברחוב, בבר ששתינו". 

שיר אחרון. אני תמיד חושבת כל כך הרבה על השיר האחרון בפוסט. אני מרגישה שאיתו אני מתחילה את השבוע. 
האמת שבפעם הראשונה שראיתי את הקליפ הזה לא ממש הסתכלתי כמו שצריך. לא התעמקתי. בפעם השנייה שראיתי אותו, התעמקתי וראיתי שהקליפ נעשה במאפיית אנג'ל, ושהרקדנים הם בת שבע. התמלאתי גאווה וידעתי שזה יהיה השיר האחרון.

http://genero.tv/watch-video/33794#_=

שבוע טוב, חג שמח, גמר חתימה טובה וכל מה שבא עם זה! 

Shira.T

השירים שעשו את השבוע לאפרת לוטנברג

 צילום:  Orr Niv

סליחה, אני צריכה לבקש סליחה? שיסלח לי אלוהים, איך הוא שם שני חגים ברצף ועוד באמצע הוא מנחית את יום כיפור?! הצום בכיפור (כן אני מאלה),לא עוזר להפחית אפילו מאית הקילוגרם ממה שתקעתי בחגים. בכלל החגים הם מפגש גדול מאוד עם עצמי, איכשהו כל המשפחה סביב השולחן ביחד זה מעין פקעת שעוד רגע תתפוצץ כשאחד הדודים יתקרב אליי, לטעמי קרוב מידי, בוא נאמר שהרגשתי שהוא לא אכל כל היום, כי ערב חג והוא החזיק ת'עצמו עד לארוחה, יחייך ויאמר: "נו נדבקת כבר במחלה של אחיך? מתי את מתחילה לשמור שבת?" מיד לאחר מכן צחוק גדול של שאר יושבי השולחן ישמע ברקע.מהצד השני, יש את הדודה שלפני שיצאה מהבית, בעודה מתבשמת בבושם החמוץ חריף שלה, לדעתי, היא שמה אותו רק בחגים בשביל שכולם יסבלו כמו שהיא סובלת את עצמה כל יום. אותו בושם נשאר עליי אחר כך לשבוע ימים. הדודה מאושרת מהרגע בו תפגוש אותי ואת שאר הרווקות במשפחה שבדרך כלל יושבות אחת ליד השנייה ומוכנות לצאת לקרב. היא תיגש, תנשק נשיקה רטובה, תשאיר סימן ותבקש לנגב לי אותו אחרי שתחבה את האצבע שלה לתוך הפה, כך שיש לי גם את הריח של הבושם החמוץ שלה וגם את הריח של הרוק על הלחי. עוד לא עברו חמש דקות מאז שהגעתי וכבר אני צריכה להתקלח. היא מחייכת ושואלת: "נו, יש מישהו? אבל איך זה שאת לבד, דווקא את כל כך יפה?!" כל שנה אני אומרת לעצמי "זהו, הפעם זה עובר לידי, לא נוגע, לא נוגע, אבל איכשהו היא מצליחה לעשות את זה. יכול להיות שזה משפט המחץ של ה"בקרוב אצלך". אין אחת שזה לא יצא לה מכל החורים. בא לך לענות לה: "תמותי" אבל במקום את עונה בנימוס: "תודה. אמן".

עם כל זה, אין על הפלפלים הממולאים של אמא שלי בעולם וזה שווה את כל המפגשים המשפחתיים כי בערב חג יש להם טעם מיוחד".

                     

דברים שלמדתי השבוע:
1. אחרי שלושה פלפלים ממולאים, צריך  להפסיק.
2. אם בחור אומר לך אני לא יכול, הוא פשוט לא רוצה.

3. השאיפות שלי בחיים הצטמצמו לדלקן.
4. מי שאמר שיש עוד הרבה דגים בים - שיקר.

The shoop shoop shoop song

כ    שבנות המכבסה של אצ'ה (מאי לביא, טלי מן ואנוכי) עושות חזרות, כל פעם מישהי אחרת מביאה שיר מהתקופה של ה- S'60 אנחנו עובדות עליו ועושות איזה קאבר בהופעות. הכי כיף זה לכבס ביחד ואני אומרת: אם זה זה, נדע לפי האינטואיציה הנשית החייתית שלנו ואם לא, אז נלך על הקטע של הנשיקה. 

Rocky Raccon

שירים שהם סיפור זה משהו שמאוד מדבר אליי.

 Rocky Raccon - בלדה על אחד שוואלק החיים לא חייכו אליו . לפחות הוא ניסה. בוא אלייrocky  עזוב את
lil  היא לא שווה אותך.

            

The Kinks - Sunny Afternoon

 אפשר להעלות לנו את הדלק, אפשר להעלות לנו שכ"ד אבל את אחה"צ עם הגיטרה לא יצליחו לקחת מאיתנו (אלא אם אני אצטרך למכור אותה כדי לשלם ת'חשבונות )

 Shirelles - Will you still love me tomorrow

אני יכולה לשמוע את השיר הזה גם כשאני ממש עצובה ואז אני אבכה ביחד איתו או שכשיש לי מצב רוח טוב, אני אשמע אותו והוא יעשה לי עוד יותר טוב. שיר דו מצברוחי?יש דבר כזה? בלי קשר הייתי צריכה להיוולד ב-6O'S

Mumford & sons – the cave

אפשר להיות חברה שלכם? בבקשה!

If I had a hammer

מר שושני , המורה שלי לגיטרה הכיר לי את השלישייה המופלאה הזו שהצליחה לשכנע אותי שבעזרת פטיש אפשר לעורר את העולם. 

נכון את יפה

אוח אפרים גבר מסוקס שכמוך, אז וגם היום. שיר על גבר שכואב לו מרוב אהבה, שילוב של מילים חזקות עטופות בלחן לריקודים. אז גם לכם כואב לפעמים, הא?

I love you     

I love you too

אפרת תופיע ב 2.10 בקפה ביאליק ואני ממליצה בחום להגיע וליהנות מבחורה מוכשרת שכותבת על החיים האמתיים מבלי לפחד ומבלי להתבייש. פשוט ככה. In your face. קליק לאירוע בפייסבוק

קליק לערוץ היוטיוב של אפרת // קליק לקריאת הביקורת שלי עליה בחבית הדגים

חג שמח וגמר חתימה טובה!

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע האחרון, בפריז

אני לא מאמינה שהרגע הזה הגיע. אני מחזיקה את הראש ומנסה לחשוב על כל מה שעברתי בחודש הזה. זה התחיל בשלושה ימים של הפסטיבל, הכרות עם פריז, ארבעה ימים בלונדון, חזרה לפריז. בסך הכל חודש. חודש של חוויות מטורפות וכייף לא נורמלי. לא רוצה לחזור. 

דברים שלמדתי השבוע:
1. את החלומות שלך אף אחד לא יגשים חוץ מעצמך
2. אם תמשיך להקשיב לכולם, לא תעשה את מה שאתה רוצה
3. לקנות בזול עולה ביוקר
4. קשת תמיד צודקת
5. צריך לחשוב לפני שאומרים
6. קושי בונה אופי

בשבוע האחרון שלי בפריז שמעתי הרבה דווקא את לנה דל ריי. אני לא יודעת למה, אבל הקול שלה נתן לי בדיוק מה שאני צריכה. ואז גיליתי את השיר שלה - פריז. 

השנייה ששמעתי רבות השבוע היא פלורנס. שמתי פליי על השיר הזה ורקדתי. הוא מרגש ועצוב ונכנס לי לתוך הקרביים. אני מרגישה אותו בכל כולי.

הנה אני יושבת בשדה תעופה, רגע לפני שאני טסה. כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש עכשיו. אני לא רוצה לעזוב, אני רוצה להישאר, אני רוצה להבטיח לעצמי שאני חוזרת לכאן. אני רוצה לחזור ולחוות, לדעת צרפתית. לחיות פה. יש לי עוד וי פיי של חמש דקות, יש לי עוד זמן לשיר אחרון. השיר הזה צולם ברחוב בו גרתי חודש. שיר מרגש, קליפ מקסים.

ארווה אחרון מפריז. אני אשוב בקרוב.

Shira.T

החזרה לארץ קרובה ומלחיצה

שבוע. שבוע ימים זה מה שנותר לי כאן בפריז. 
אחרי הבאגטים שתקעתי, האקלריים, הקוראסונים, העוגות, המקרונים, הברי, הקממבר, הנסיעות במטרו, הישיבה על גדות נהר הסיין, ההליכה המרובה והשמש המלטפת לצד מזג האוויר הנעים. פריז, אני אתגעגע אלייך. 
אשקר אם אגיד שאין בי רצון עז להישאר. מה תגידו אם אגלה לכם שאני לא רוצה לחזור הביתה? מה תגידו לי אם אגיד לכם, בלי למצמץ שאני לא רוצה לחזור לתל אביב, שאני כל כך אוהבת? כמו שאמרתי כבר אין ספור פעמים, כשיוצאים מהארץ לזמן מה, פתאום קולטים באיזה חממה אנחנו.
קשת (חברתי הטובה שחייה בפריז כבר מעל ארבע שנים ומארחת אותי מדהים) מזמינה אותי אליה מהיום שהגיעה לכאן, ואני מסיבה לא ברורה, תמיד סירבתי בנימוס. עכשיו, ארבע וחצי שנים אחרי, אני יכולה לנחש שזה היה בגלל שידעתי שאתאהב.

אז מה כל כך כייף בפריז?
דבר ראשון, אתה זר. ולמה זה טוב? לא בכל פינה תמצא מישהו שאתה מכיר. אם זה מהגן, מהתיכון, מהצבא או מהמסעדה האחרונה שעבדת בה. זר. מצד אחד זה בודד ולעתים אפילו קצת מפחיד, זה נכון. תמיד יש הרגשה של "אני לא שייך". מצד שני, מה יותר כייף מלהגיע למקום ולהתחיל דף חלק? אתה יכול להיות מי שבא לך, להתלבש איך שבא לך ולעשות מה שבא לך מבלי שהמלצרית מהבר שהייתה איתך בצבא תגיד לך שההתנהגות הזו ממש לא אופיינית לך.

מה יותר כייף מלהגיע למקום ולהתחיל דף חלק?

אין מה להגיד ואיך לתרץ את זה, צרפתית שפה יפה. אומרים לך "בוקר טוב, מה שלומך?" ואתה מרגיש שזה הרגע שרו לך שאנסון צרפתי על הבוקר, יוצא מהבניין בחיוך מכף רגל עד ראש ולוחש לעצמך "אחח איזה מקום פואטי".

איזה מקום פואטי

האנשים פה אירופאים, ומה זה אומר לגביהם? הם עסוקים בעניינים שלהם. לא מעניין אותם מתי אתה מתחתן, אם יש לך כסף או במה אתה עובד. תעשה מה שבא לך, תהיה מה שבא לך. כאן אין עין בוחנת.
האוכל. יש כאן אוכל טוב, ויותר מזה, קינוחים מדהימים. בנוסף, היין כאן זורם כמו שאצלנו מיץ תפוזים סחוט בתמרה דיזינגוף. הדבר המצחיק ביותר שקרה לי הוא שנכנסתי למסעדה, הזמנתי סלט עזים (שהיה מדהים אגב) ולצד זה דיאט קולה. הקולה עלתה חצי מהסלט - 5.5 יורו, לעומת זאת אם הייתי מזמינה יין הוא בטח היה עולה לי 3.5, 4 לכל היותר. אז כן, יין יותר זול מקולה.

היין כאן זורם כמו שאצלנו מיץ תפוזים סחוט בתמרה

יורו. מה זה אומר? פה מרוויחים ביורו. בגדול. זה אומר שהמינימום הרבה יותר גבוה, המשכורת יותר גבוהה ואיכות החיים יותר גבוהה. את זה לא צריך להסביר, נכון?ובכל זאת, מה אין פה? ואני שואלת את עצמי בקול רם, בעודי יושבת על הספה, שותה יין, אוכלת מקרון קוקוס מדהים ושומעת שאנסונים מרגיעים, "שירה, למה את חוזרת לארץ?", זו שאלת השאלות. 
למה באמת אני חוזרת? שנייה, תנו לי לחשוב על זה, יש לי פה עוד כמה ימים. אחזור עם תשובה בפוסט הבא. ושיהיה בהצלחה. 

אורבוור, שלום.

Shira.T