השירים שעשו לי את השבוע

למרות האהבה שלי לחורף, לגשם, לאפרוריות, לבגדים הארוכים והמהממים, למעילים, לישיבה במסעדות כשקר בחוץ ולהתכסות מתחת לפוך, למרות כל זה, החורף יכול להיגמר מבחינתי.
קר לי והספיק לי.


דברים שלמדתי השבוע:
1. חייבת להפחית בכמויות האלכוהול
2. כייף לי
3. יהיה לי עוד יותר כייף עוד חודש
4. חייבת ללמוד לשחרר!
5. שישי בערב זה זמן למשפחה
6. קפיצה קטנה להוד השרון, חזרה גדולה בזמן 
7. עוד שבועיים נגמרת לה תקופה יפה 




אתחיל במוזיקה שעברה איתי את רוב השבוע, לנה דל ריי.
הגעתי למסקנה שאני מסוגלת לשמוע אותה כמעט כל היום, משהו בשירים שלה לא נמאס עליי, ההפך. תמיד מרגש אותי. כל פעם שאשמע שיר שלה אשמע אותו בצורה אחרת. 
הנה שיר חדש שהכרתי השבוע. Dark Paradise. 
שיר מצוין שממשיך את אותו קו כאב אכזרי שלנה כל כך לא פוחדת להראות: בדידות, אובססיביות, כאב לב, פחד מלהיות לבד ורצון גדול לאהבה.
לפני שבועיים זכתה לנה בפריצת השנה הבינלאומית. אפילו שם היא נראתה עצובה. 
המשפט שתפס אותי:

"Every time I close my eyes
It's like a dark paradise
No one compares to you
I'm scared that you won't be waiting on the other side
Every time I close my eyes
It's like a dark paradise
No one compares to you
I'm scared that you won't be waiting on the other side"

ואם כבר לנה דל ריי, השבוע, כשחיפשתי ראיונות איתה, נתקלתי בגרסת כיסוי של Bombay Bicycle Club לשיר Video Games, מה שהזכיר לי שאני צריכה לשמוע אותם הרבה יותר. 
גרסה מעניינת ולחלוטין שונה מהגרסה הרגילה, וזה שוב מראה איך אפשר ליצור משהו אחר לגמרי משיר אחד. הכל תלוי בכוונה.
  

השבוע סוף סוף הייתי בהופעה של קוב. 
אני חייבת להגיד שרוב ההופעות שאני הולכת אליהם, מאוד מאכזבות מבחינת הסאונד, או מביצועיי הזמר/ת בלייב. 
קוב לעומת זאת נשמע מצוין. הכל נשמע מאוד מקצועי.
בין שיר לשיר קוב ממלא את החלל בבדיחות שנונות וסיפורים מצחיקים שאף העצימו את החוויה, וכמו אמן אמיתי, הוא לא חוסך בפרטים הקטנים, כמו למשל שהשיר "רומא" נכתב במקור "סעי לך לרומא, י'בת זונה" אך בשל לחץ הוחלף ב- "טוסי אליו".
הופעה מומלצת, לכו לראות.

קוב ואני לאחר ההופעה

זה דווקא שיר ישן יחסית, שקוב שר בהופעה. מתוך כל השירים שלא הכרתי, הוא הכי תפס אותי.
המשפט שתפס אותי:

"וכנראה שלא נגיע אל הקשת 

כנראה שלא נצעד אל השקיעה 

כנראה לא תחזרי אלי נואשת 

ללא שליטה" 


 

הנה מישהו חדש שהכרתי רק השבוע מהמלצה של חבר.
Ben Howard הוא שמו, והוא מזכיר לי מעט את בון אייבר ברכות ובעדינות. אפילו יוטיוב מציע לי שירים של אייבר כשאני מחפשת את האוורד.
כשקראתי את המילים של השיר הזדהתי כמעט עם כולן. עוד סיפור עצוב של אהבה נכזבת. אבל הדיוק בפרטים הקטנים הדהים אותי. אהבה, את הורגת אותנו.
המשפט שתפס אותי:

"She's got a little house in town
I sometimes go around, there
To see her
And she let me deep inside
I sing her love songs
But she’ll turn them blind
Like she ain't the sentimental type
I keep my heart in my pocket and I hold

I hold it tight"

The Black Keys, כי אני אוהבת אותם ואת הגרוב שלהם.
כי הם מגניבים, כי הם כותבים לעניין, כי הם תמיד באים בטוב.
בשיר הזה הם אובססיביים, עיוורים, ממש כמו כולנו. 
המשפט שתפס אותי:

"Can't explain
Nor can I contain
Control
You have on my soul

It's all I do I
Is baby dream of you
I'm falling down
When you're around

You're the only one
You're the only one
I'm so wrapped up in a daze
Hoping this is just a faze
But when all is said and done

I know you are still the one"

השבוע הוזמנתי לערב מינגלינג עם בלוגרים מובילים מחו"ל שיתקיים שבוע הבא, ביום שלישי.
משלחת בלוגרים מהעולם, מהמובילים בתחום המוסיקה האינדית, תגיע לישראל במסגרת פרויקט VIBE ISRAEL של חברת קינטיס.

ההתמקדות תהיה בתחום המוסיקה הישראלית על כל גווניה, ובמהלך השבוע בו יתארחו הבלוגרים בישראל יחוו חוויות מוסיקאליות מקוריות ומגוונות הכוללים מפגשים, חזרות, ביקורי בית ושיחות עם אומנים מגוונים כגון: עידן רייכל, גבע אלון, נינט טייב, TYP- עברי לידר וג'וני גולדשטיין , קרולינה, משינה, אינפקטד משרום, רוקפור, איזבו, אטליז, אלקטרה, אורן ברזילי, אחינועם ניני, חאלס, יוסלס אי.די, אורפנלנד ועוד.

כל האירוע נוצר לשיפור תדמיתה של ישראל, הן בעיני הישראלים עצמם והן בעיני העולם, באמצעות יצירת שיח חדש על ישראל כמייצגת חדשנות, יצירתיות ויזמות.

במסגרת הפעילות יתקיים ערב מיוחד עבור המשלחת ומוזמנים מתעשיית המוסיקה, התקשורת והבלוגוספרה, אותו יארח הלייבל "אנובה" ובמסגרתו יתקיים ג'אנקט הופעות משובחות של רוקפור, קיצו, אלקטרה, איזבו ואיטליז. 

מדובר בבלוגרים מכל העולם, עם מספרי קוראים מטורף, החל מ- 50,000 לחודש ועד 7,000,000 לחודש.

אני כבר לא יכולה לחכות!

רשימת הבלוגרים המוזמנים:

NME - New Music Express - http://www.nme.com/

MTV Iggy - http://www.mtviggy.com/

This is Fake/DIY - http://www.thisisfakediy.co.uk/

Feel my bicep - http://www.feelmybicep.com/

The Burning Ear - http://www.theburningear.com/

מאחלת לכם שבת אפורה, יפה ונעימה.

Shira.T

סנגרייה חמה עם עמית ארז | ראיון

את עמית ארז הכרתי כבר לפני כמה חודשים באחת התכניות ברדיו.
כששמעתי את הקול שלו, הייתי כמובן בטוחה שמדובר בזמר פולק אמריקאי, ממש לא ישראלי. כשהשדרנית אמרה "זה היה עמית ארז" הבנתי שמדובר בעוד זמר ישראלי מוכשר, מיוחד, עם קול יפייפה. 
מיד ניגשתי לפייסבוק לחפש את העמוד שלו וראיתי שם יותר מ- 6,000 אוהדים. 
התחלתי להקשיב לשיריו, אחד אחד, משהו אצלו סיקרן אותי.
הבנתי שאני חייבת להיפגש איתו ולראיין אותו לבלוג, וכך היה.
עמית הסכים בנדיבות רבה, ומיד קבענו.
יום רביעי, 19:30, THE STREETS. 
נפגשנו, לחצנו ידיים, הזמנו סנגרייה חמה מלאה בכל טוב ודיברנו שעתיים על מוזיקה, חיים ומה שבניהם.


השראות מוזיקליות, השפעות ותקופות.
השאלה הראשונה שלי לעמית הייתה מהן ההשפעות המוזיקליות שלו?
תשובתו התחלקה לכמה תקופות.
"זה מתחלק לכמה פאזות:
פאזה ראשונה - המון פולקיסטים, ג'וני מיטשל, טים באקלי ושלום חנוך.
התחלתי לקחת המון השראה מלהקות רוק מתקדם כמו ג'נסיס וקינג קרימזון. 
שני אמנים אחרים שהתחלתי לאהוב בצבא היו ניק דרייק ואליוט סמית.
סמית הפך להיות ממש גיבור מוסיקלי שלי, חיבור אנרגטי לא מוסבר שלא קרה לי עם אף אחד אחר". 
אחרי הכוס הראשונה כבר הרגשנו הרבה יותר נוח. עמית מזג לי עוד כוס טעימה מלאה בפירות, ובתשוקה אמיתית המשיך לדבר על המוזיקה שהוא כל כך אוהב.


"הגענו לפאזה שנייה - אלטרנטיב של השנים האחרונות:
פיג'יי הארווי, פטריק ווטסון, ספארקלהורס. מטרונומי, אואן פאלט, וילקו.
המון פוסט פאנק, Joy Division, Cocteau Twins ,Talking Heads, The Clash". 


מה בעניין מוזיקה ישראלית?
"אני מטורף על מאיר אריאל, וכמובן על אביתר בנאי, כל מה שהוא עושה אני אוהב.
ברי כמובן, "סימנים של חולשה" עבר איתי המון תקופות, נקמת הטרקטור, אמדורסקי, אפרת בן צור.
חוץ מזה אני מאוד אוהב שירים עבריים, כאלה ששומעים ב- 103 FM ביום שבת".


שאלה של קיום.
רוב השירים שאני מכירה עוסקים באותו הנושא, אהבה. שיברון לב. זוגיות. 
שאלה שמאוד עניינה אותי היא על מה עמית כותב. תמיד מעניין אותי על מה אמנים כותבים.
לי זה ברור שאהבה זה הדבר הכי מתבקש לכתוב עליו, אבל מתברר שלא לכולם. 
אצל עמית למשל זו לא הייתה התשובה הראשונה.
"לא תשובה פשוטה בכלל" אמר ולקח נשימה ארוכה. 
"בגדול, רוב הכתיבה שלי היא מאוד לא מתוכננת מראש, אני אף פעם לא כותב שירים כשאני יודע על מה אכתוב, אני כותב משפטים". 

עמית נוגע בנושאים אחרים. 
"רוב הטקסטים שלי נוגעים באותו נושא, שאלות על קיום.
אני חי את חיי בתחושה שלא הייתי אמור להיוולד בישראל. אני מרגיש ככה רוב חיי".  
ברוב חיי הבוגרים, מהתיכון ועד היום, אני מרגיש שאני לא שייך. שאולי הייתי צריך להיות אמריקאי.
הייעוד שלי הוא לעשות מוזיקה, אבל אני חיי במדינה שאין מקום לאנשים כמוני".

"I'm going to make the same mistake 

Same thing i did just yesterday 

I know i'm running out of time 

This is the wrong place for my kind"   

אחריי שיחה של כחצי שעה, שתי כוסות של סנגרייה חמה, הבנתי שיושב מולי בחור באמת מיוחד. 
חייכן, נבוך, כן באופן מפליא, בעל תשוקה ענקית ואמיתית למוזיקה. הוא סחף אותי בשיחה, ומאוד הפתיע אותי בהתבוננות שלו על החיים בארץ ובכלל.

ייעוד והגשמה עצמית. 
"השירים שלי מלנכולים מאוד. המוזיקה שלי דורשת סבלנות, אני מאוד מאמין בזה.
אני כותב על זה שאני אמור להיות במקום אחר. 
כל מיני מחשבות כמו ייעוד, הגשמה עצמית, האם אתה נמצא במקום הנכון בחיים שלי.
 אני חיי את התחושה הזו כבר עשר שנים.
אני גם כותב המון על התמודדות עם דיכאון שמציף אותי המון בעשור האחרון.
כולם כותבים על אהבה, גם אני, אבל זה לא קו מוביל אצלי"

"I wanna love my winston girl
the crimson tide will bring my pearl
to shore
pearls are hard to find
don't you know
my love grows
for unreal girls

and she will smile
when we get high
and she will curse
and make me cry
she'll be painting songs
those I'll write
late at night
after we made love

how I wanna meet you now
how I'd love to meet you now

I wanna love my winston girl
the crimson tide will bring my pearl
to shore
pearls are hard to find
don't you know
my love grows
for unreal girls"

מסתבר שעמית בסביבה כבר כמה שנים טובות, למעלה מעשור ליתר דיוק. הוא כותב, מלחין ושר את השירים.
כמעט בכל משפט הוא מכניס מילה או שתיים באנגלית, וכששאלתי אותו "למה הכל באנגלית?" מיד אמר "תעברי לשאלה הבאה, אין לי כוח כבר לענות על השאלה הזו". תיארתי לעצמי שכך יגיב. אחרי שדיברתי איתו מעט והבנתי שאנגלית אצלו ממש מתגלגלת בלשון באופן טבעי, הבנתי למה.

המשכתי לשאלה הבאה שעניינה אותי, מתי התחלת לשיר ולנגן? 
"התחלתי לנגן בגיל 10, ולכתוב ולשיר רק בסוף התיכון".


לאורך כל הראיון סיפר עמית שהמשפחה שלו תמכה בכל הבחירות שלו. 
כששאלתי אותו מי האנשים שהשפיעו עליו מיד אמר "אמא, אבא ושני האחים שלי. המשפחה מקבלת את המקום הראשון, כל אחד בדרך שלו". 
הייתי בטוחה שההשפעה המוזיקלית הגיעה מהבית, הופתעתי לגלות שלא כך הדבר. אבא שלו היה בכלל טייס קרב ואיש קבע, ושני האחים הגדולים שלו הלכו לקורס טייס. לא בכיוון של מוזיקה בכלל. 


בכל זאת השפעות מוזיקליות חייבות להגיע מהבית איכשהוא, לא?
"דרך אחי הבכור, בן דוד שלי, ואיל, שהוא החבר הכי טוב שלי, הכרתי המון מוזיקה.
אייל היה מוכר בחנות דיסקים "פיקדילי" (העתיקים מבינינו יזכרו).
היינו יושבים שם שעות, הוא היה ממליץ לי על אלבומים חדשים ואני הייתי יושב שם, ושומע. הוא השפיע עליי בטירוף, והכיר לי המון דברים". 


את השיר הזה, Clever And Strong אני בטוחה שאני מכירה כבר המון זמן. 
שיר מקסים ונוגע, מאוד מזכיר את Damian Rice ברכות ובעצבות.

"plastic emotion I meant to forget

fell right out of my head

guess I havent learned

morning has come in a shape of a tree

sat so comfortably

oh so hard to be

clever and strong

pass along

singin your lovesong

I've seen you undressed

I could feel pressure upon your chest"

רק בסוף הראיון, סיפר לי שניגן באיטליז 8 שנים. 
לפני כחצי שנה עזב, ולדבריו זה היה בית ספר מדהים עבורו. 
השיר ששמעתי ברדיו, באותו היום שגיליתי את עמית ארז היה Killing Light עם להקתו The Secret Sea, שיר שישר תפס אותי. 

צילום: נועה מגר

Amit Erez & The Secret Sea are:

עמית ארז - שירה , גיטרות

יעל שפירא - צ'לו, קולות

יואב בריל - קלידים

דודי ברקת - בס

שחר חזיזה - תופים

נגה ארז - קולות וכלי הקשה

עמית ארז הוא אמן אינדי אמיתי, שכותב, מלחין ומבצע שירים מקוריים ולא מוכן להיכנע למיינסטרים הבנאלי.
"אני יודע שהשירים שלי לא מתאימים לכולם, הם הרבה יותר מורכבים, וכמו שכבר אמרתי קודם, דורשים יותר סבלנות. אנשים כמוני וכמוך, שאוהבים מוזיקה קצת יותר מהאדם הרגיל יתעניינו במוזיקה שלי. אנשים אחרים שומעים מה שנותנים להם. רדיו, טלוויזיה, תכניות ריאלטי וכו". 


נעים להכיר. ההזדמנות שלכם.
ב- 10.3 יופיע עמית עם להקתו - The Secret Sea בתאטרון "תמונע", אחרי הבכורה המרגשת בחודש שעבר, שקיבלה ביקורות מצוינות ואולם מלא, יש לכם הזדמנות ליהנות מאמן אמיתי, חסר פשרות וכישרוני.
המופע כולל הרבה חומרים חדשים שעוד לא נשמעו קודם וכמובן גם מהרפרטואר המוכר, כולל תפאורה ייחודית של יותם שפרוני.

קליק לעמוד היוטיוב של עמית

צילום: יובל אראל

צילום: עטר רפפורט

שאלה אחרונה שאלתי. וזו אחת השאלות שאני יותר אוהבת.

יש ציטוט מסוים משיר שאתה זוכר, או שהולך איתך ומחזק אותך?

"שאלה מצוינת", אמר וחייך חיוך נבוך.

"כל פעם שאני נכנס לחרדות או פחדים, אני נזכר בציטוט הזה.
הוא אומר הכל".

You can try the best you can"
If you try the best you can

"The best you can is good enough

 optimistic - Radiohead

שעתיים מרתקות, קלילות ומעניינות הגיעו לסיומן. 

מאוד נהנתי לשבת בחברת עמית ולשמוע את שיש לו לומר, אני מחכה בקוצר רוח להופעה שלו.

מאחלת לכם התחלה של סוף שבוע מצוין. 

Shira.T 

השירים שעשו לי את השבוע

תקופות. הכל תקופות בחיים.
תקופה שמחה, תקופה עצובה, תקופה לחוצה ותקופה רגועה.
בין השאר אנחנו מנסים לחיות ולהנות, ולהגשים חלומות. והנה עוד תקופה מגיעה לה.
אני מתכוננת אלייה. משנסת את מותניי, מסדרת את מחשבותיי, מסדת את הדפים הישנים, החשבונות, המחשבות, היומונים והזיכרונות. מנקה את הכל לתקופה החדשה שדורשת המון כוח. ויש לי כוח. בואי אליי, תקופה חדשה. בואי. אני מוכנה.

אושר. ככה אני מרגישה.
בא לי פתאום לעשות מלא דברים. 
רעיונות חדשים עולים לי בראש, יצירות, מחשבות על התפתחות, עשייה, דברים שמחים אותך. הרגשה של חופשיות, כזו שלא הרגשתי המון זמן.
שבוע של החלטות, מחשבות, תהיות, דאגות, לחצים. 
הרגשה של משהו חדש, משהו חדש וטוב שמחכה לי. כבר הרבה מאוד זמן.


דברים שלמדתי השבוע:
1. כשמשחררים הכל משתחרר
2. לפעמים צריך שמישהו יעשו בשבילך את העבודה
3. אין דבר העומד בפני הרצון 
4. איליי עושה לי חשק לתינוק
5. תקשורת טובה, זה כל מה שצריך
6. עוד חודש אני בת 28
7. לפעמים צריך להגיד את הדברים כמו שהם


הדבר הראשון שאני חייבת להתחיל איתו הוא אירוע ההתרמה שאירגנה נינט השבוע בבארבי.
כל כך הרבה דברים עברו לי בראש באותו הערב. כל כך הרבה כוח, כישרון ויופי בערב מהפנט אחד.

רונה קינן, קורין אלאל, דנה אינטרנשיונל, מרינה מקסימיליאן בלומינג, אניה בוקשטיין, קרולינה, מאיה בלזיצמן, רומי חנוך, תמר אייזנמן, קרן פלס, ריף כהן, אפרת גוש וכמובן נינט טייב כבשו את הבמה בביצועים מרהיבים לשירים אהובים.


המון ביצועים מצוינים, אבל ביצוע אחד ומיוחד נכנס לי עמוק עמוק לתוך הלב.
מרינה מבצעת את "Video Games" של לנה דל ריי ומדברת על כמה היא אוהבת את השיר הזה, ושהיא שומעת אותו 5 פעמים ביום. מוכר לי.
לא רואים הכי טוב, ויש הרבה דיבורים מסביב, אבל נסו לא להקשיב להם. 
כל מה שחשבתי על מרינה עד אותו ביצוע נשכח מזכרוני. 
מרינה כבשה אותי, הרסה אותי והיפנטה אותי.  

תמר אייזנמן, עוד זמרת מוכשרת שלצערי הכרתי מקרוב רק עכשיו, בזכות אותו הערב.
אייזנמן הגניבה אותי. איזה כייף להכיר יוצרים ישראלים חדשים ומוכשרים.
"Time for creation", הוא שיר שיצא כבר בסביבות מאי בשנה שעברה.
יש לי הרגשה שהיא תככב בפלייליסטים שלי.
המשפט שתפס אותי:

"Me, Is another word for you Fate,
 A text message we erase" 

ביום רביעי אני הולכת להופעת השקה של קוב, אחרי שרכשתי לעצמי את האלבום "סימני תשוקה" שאגב, אני מאוד נהנת ממנו.
כשהסתכלי קצת בעמוד הפייסבוק שלו, ראיתי שביקשו ממנו להמליץ על המוזיקה שהוא אוהב:
M83
NEIL YOUNG
AMIT EREZ
BON IVER
כמעט כמו הפלייליסט שלי
עכשיו אני מבינה את ההשפעות המוזילקיות שלו ולמה אני כל כך מתחברת אליו.
"אל העולם" הוא השיר שפותח את האלבום המצוין הזה. ממליצה מאוד להכניס לפלייליסט היומי את הסאונד הייחודי הזה.


המשפט שתפס אותי:

"אל העולם אל השלם אל הקיים

אין בי שקט 

אין בי אור

אלי הזמן אלי חיפוש הנעלם

אין מנוחה 

ואין לאן לחזור

לאן את הולכת חרש?

ומה מחפשת? 

שחוק וארס"

את RevelDay הכרתי כבר לפני שנה, ביום חמישי בערב, כשהייתי מבושמת קלות.
חברי מהעבודה ואני החלטנו ללכת לפישפשוק ושם הכרנו אותם. 
צמד. אחד שר, אחד מנגן ועושה קולות רקע, במה אחת וכישרון גדול.
בין השאר ניגנו קאברים של KOL ו- Radiohead, ועשו את זה באמת יפה.
אז למה רק עכשיו?
השבוע שמעתי אותם ברדיו, אחרי כל כך הרבה זמן. ובגלל שבאותו הערב הייתי קצת מסובבת, שחכתי את שמם, עד השבוע. איזה מזל.

"This Is Your Life" של Swithfoot הוא שיר שעובר איתי תקופות.
שיר של מחשבות, אולי יותר מידיי אפילו. שיר שעוזר לי להבין שבסופו של דבר, הכל תלוי רק בי ובמה שאעשה.


המילים שתפסו אותי:

"Yesterday is a wrinkle on your forehead
Yesterday is a promise that you've broken
Don't close your eyes, don't close your eyes
This is your life and today is all you've got now
Yeah, and today is all you'll ever have
Don't close your eyes
Don't close your eyes

This is your life, are you who you want to be?
This is your life, are you who you want to be?
This is your life, is it everything you dreamed that it would be?
When the world was younger and you had everything to lose

Yesterday is a kid in the corner
Yesterday is dead and over

This is your life, are you who you want to be?
This is your life, are you who you want to be?
This is your life, is it everything you dreamed that it would be?
When the world was younger and you had everything to lose

Don't close your eyes
Don't close your eyes
Don't close your eyes
Don't close your eyes

This is your life are you who you want to be?
This is your life are you who you want to be?

This is your life, are you who you want to be?
This is your life, are you who you want to be?
This is your life, is it everything you dreamed it would be
When the world was younger and you had everything to lose

And you had everything to lose"

ולשיר סיום בחרתי את האחרון של דודו טסה, שתמיד יודע לפגוע בול איפה שכואב.

המשפט שתפס אותי:

"ויש את מה שרצית שאהיה 

ויש מה שרציתי שתהי 

ויש בינינו בית 

ולא נכנס מספיק אור 

לא נכנס מספיק אור"

שבת יפה וכייפית, מלאה במוזיקה אדירה וריגושים קטנים.

Shira.T

השירים שעשו לי את השבוע

עוד שבוע הגיע לסיומו.
עוד שבוע של עבודה, חברים, יוגה, חורף והנאה.
נדמה שהחורף כאן כבר כל כך הרבה זמן, מקרר אותנו, משאיר אותנו בפנים, דואג שנהיה חמימים ובייתיים.
אני אוהבת את החורף, זה אתם כבר יודעים. 
אוהבת להיות בפנים כשבחוץ סוער.
עוד מעט יגיע הקיץ, הים, הכפכפים, השמלות, החמסין, הזיעה, העצבים, השמש הקודחת. ממש לא בא לי על זה. 
אז כל אלה שנמאס להם מהחורף, תנו לנו, אנשי החורף, להתרפק עוד קצת על הגשם המרענן, הרוח הסוערת, הקור בעצמות והכירבול. עוד קצת והקיץ שלכם מגיע.




דברים שלמדתי השבוע:
1. דייטים גרועים זה קשה
2. גברים שצריך להרוג: אלה שאומרים לך בסוף הדייט "כמה את שמה?"
3. לדבר על האקסית זה לא מגניב. בכלל.
4. דברים שרואים מהאינסטגרם לא רואים מכאן.
5. לפעמים צריך לקבל סטירות בחיים.
6. יום האהבה זה לא כזהנורא אם לא עושים מזה ביג דיל.
7. שיחות כנות, אמיתיות, ללא משחקים, ללא זיופים לפעמים יכולות לעשות ממש טוב.


למי מכם שעדיין לא הכיר את עמית ארז, אני שמחה לעשות הכרות קצרה.
את עמית שמעתי כבר לפני כמה חודשים ברדיו, בדרך לטיול לצפון.
שוב, הייתי בטוחה שמדובר באמריקאי/אנגלי ובכל מקרה, לא ישראלי. עד ששמעתי את שמו בעצם הייתי בטוחה שהוא לא ישראלי. 
הקול של עמית רך, עדין ולעיתים אף מתוק.
את השיר Postcard אני שומעת על Repeat כבר שבוע. אני מאוד אוהבת, בטוחה שגם אתם.
בעמוד הפייסבוק שלו תוכלו לשמוע את כל שיריו:
http://www.facebook.com/AmitErezmusic

המשפט שתפס אותי:

Always been talking about making dreams come true"

"I won't be there to take it away from you

את ה- Black Keys אני אוהבת. אוהבת מאוד אפילו.
אין הרבה להקות שהן מגניבות מבפנים, מהקישקא. הצמד האמריקאי דן אורבך ופטריק קרני המציאו את המונח מגניבים.
הקליפים שלהם מלאי הומור, המילים חזקות, והמוזיקה, ואו, המוזיקה. אני רק יכולה לתאר לעצמי איך הם בהופעות.


המשפט שתפס אותי:

"I should've seen it glow
But everybody knows
That a broken heart is blind"

ביירות. אין מצב לא לזהות אותם מהשנייה הראשונה ששומעים אותם.
לביירות יש את החתימה שלהם: גם הקול המיוחד של הסולן - הקול האומלל, העייף, העצוב, עם הנשמה. גם המוזיקה והלחן המיוחדים. 
האמת היא שכבר לפני כמה שנים שמעתי אותם, אני לא יודעת למה עד עכשיו לא כתבתי עליהם. אולי כי פתאום שמעתי אותם ברדיו ונזכרתי. אני לא יודעת. אבל אין ספק שהם מוסיפים גוון מיוחד לרשימת השירים שלי באייפוד.


המשפט שתפס אותי:

I've been alone some time"

And all in all

"It's been fun

השבוע הייתי בהופעה אינטימית של דקלה, היוצרת המוכשרת.
דקלה נותנת הופעה מרגשת במיוחד, מהפנטת אותך, לוקחת אותך אלייך ומחבקת. 
לטעמי, אחת היוצרות המרגשות שיש לנו כאן. ממליצה בחום לראות אותה בהופעה.


המשפט שתפס אותי:

"יש משהו בגעגוע הזה
שגורם לי לסלוח
יש משהו
שגורם לי
לעוף ולעוף ולומר
בוא אלי הבייתה"

 


השבוע התבשרנו לשמוע על הטרגדיה של וויטני יוסטון, הדיווה הבלתי מעורערת.
אז נכון, לשים את אחד השירים שלה כאן לא בא בחשבון מבחינתי, אבל אז שמעתי את הקאבר המושלם הזה של כריס קורנל לשיר מספר אחד שלה: "I will always love you".
קורנל נותן כאן את הנשמה שלו וקובע אופי לגמרי אחר לשיר. פשוט מדהים.

אם כבר, אז כבר.
קבלו עוד שיר כיסוי מוצלח לאחד השירים שאני יותר אוהבת של יוסטון, "How will I know".

לשיר סיום בחרתי בשיר "Apprehension" של ה - Manchester Orchestra, פשוט כי הוא שיר כייפי עם מוזיקה באמת מגניבה שעושה חשק לסוע רחוק רחוק, ואני לא מדברת על הצפון, אני מדברת על ניו יורק, לונדון. זה שיר לשמוע אחרי ההמראה. זה שיר לשמוע אי שם בוויסקונסין כשיורד שלג בחוץ ואתה יושב ליד האח ומתחמם.
אשליות. אשליות מתוקות.

מאחלת שבת חמימה מלאה באוכל טוב ומוזיקה נפלאה!

Shira.T