6.1.2012

השירים שעשו לי את השבוע





השבוע חשבתי לעצמי: הכל אותו דבר, אני חייבת שינוי, משהו חדש ומסעיר שיכנס לחיי.
הכל אותו הדבר כבר הרבה מאוד זמן וזה מתחיל לשגע אותי. 
מצד שני, שגרה זה טוב. יש בזה משהו שמשאיר אותי שפוייה, על המסלול. 
קורה לי הרבה שאני רואה בן אדם שהרבה שנים לא ראיתי והדבר הראשון שהוא אומר לי הוא על הבלוג.
לרוב, זה מחמאות כייפיות שתמיד נחמד לקבל. אבל לפעמים זה שאלות מציקות ופרטיות על הדברים שאני כותבת. חיטוט. ואז זה מכה בי, כולם יכולים לקרוא את מה שאני כותבת. לפעמים זה מפחיד להיזכר בזה ונותן תחושה מאוד חשופה. אבל אני מבינה שזה או זה, או לא לכתוב כלום. ואז ברור לי שזה שווה את זה. 



דברים שלמדתי השבוע:
1. היום, בדיוק לפני שנה הייתי במקום כל כך אחר
2. אני צריכה להיות סבלנית יותר לדברים חדשים
3. אנשים מפורסמים מרתיעים אותי 
4. שבוע שלם לבד בשולחן זה לא כייף
5. תקופה נגמרת? כך מרגיש לי
6. כשהחברות דועכת, צריך לתת לה לדעוך. רק כך נדע אם היא אמיתית


השירים שעושים לי את השבוע:
אני חושבת שכבר שבועיים שאני שומעת את השיר הזה ברצף.
אח שלי כבר לפני כמה חודשים שלח לי קישור, רק בשבועות האחרונים חזרתי לאותו הקישור ושמעתי.
שיר מגניב ממש, לא הצלחתי להפסיק לשמוע.
כל מי שאני משמיע לו את השיר נדלק. וגם הקליפ לא רע בכלל.
זה שיר גאוני: הצד שלה והצד שלו. 
הנה התשובה שלנו לצרות של הזוגיות וכל בעיות התקשורת.
מצד אחד, מה שעובר לו בראש, מצד שני מה שעובר לה בראש. חובה לקרוא את המילים (ולשמוע את השיר, כדי להבין).


המשפט שתפס אותי: 
"Now you're just somebody that I used to know"

ועכשיו, תקראו את המילים של השיר.

Now and then I think of when we were together"
Like when you said you felt so happy you could die
Told myself that you were right for me
But felt so lonely in your company
But that was love and it's an ache I still remember

You can get addicted to a certain kind of sadness
Like resignation to the end, always the end
So when we found that we could not make sense
Well you said that we would still be friends
But I'll admit that I was glad that it was over

But you didn't have to cut me off
Make out like it never happened and that we were nothing
And I don't even need your love
But you treat me like a stranger and that feels so rough
No you didn't have to stoop so low
Have your friends collect your records and then change your number
I guess that I don't need that though
Now you're just somebody that I used to know

Now you're just somebody that I used to know
Now you're just somebody that I used to know

Now and then I think of all the times you screwed me over
But had me believing it was always something that I'd done
And I don't wanna live that way
Reading into every word you say
You said that you could let it go
And I wouldn't catch you hung up on somebody that you used to know

But you didn't have to cut me off
Make out like it never happened and that we were nothing
And I don't even need your love
But you treat me like a stranger and that feels so rough
And you didn't have to stoop so low
Have your friends collect your records and then change your number
I guess that I don't need that though
"Now you're just somebody that I used to know



ג'יימס בלייק עושה לי את זה בטירוף.
שיר על אהבה וחלומות וכל הבלגאן שבינהם. 
המשפט שתפס אותי: 

"I don't know about my dreams.
I don't know about my dreamin anymore.
All that I know is
I'm fallin, fallin, fallin, fallin".




השבוע, באחד הבקרים, בועז כהן השמיע את עמיר לב.
פתאום נזכרתי כמה אני אוהבת את הקול המחוספס שלו, את המילים היפות ואיך שהוא נוגע בי.
חיפשתי את השיר האהוב עליי (מתוך רבים) "שש שעות שינה". מצאתי את הביצוע המושלם שלו עם אביתר בנאי והתענגתי.
המשפט שתפס אותי:

"הכי מוזר שלא ידעתי מה ארצה

אם אפגוש קוסם, שיודע לעשות הכל

בתוך רכבת מלאה באנשים

שאף אחד לא יצליח לעצור"




רועי דהן.
אם עדיין לא שמעתם, אתם מוזמנים להכיר כישרון. הוא ישראלי והוא שר באנגלית.
כל השבוע שמעתי את השירים שלו, אחד אחרי השני, וכל פעם מישהו אחר שאל אותי מה אני שומעת. 
מה שכן, אם אתם מדוכאים, אפילו קצת, תתרחקו. 

המשפט שתפס אותי:

"You fool around 
when you pretend to be 
the happy one". 





השיר האחרון ברשימה שלי יהיה "מנגינה" של מוניקה סקס.
אני לא מעריצה גדולה שלהם, בכלל לא. הם נעימים לי באוזן ותו לו.
השיר הזה עשה לי משהו אחר: יש סיפור. זוגיות. גבר, אישה, יחסים. מנגינה מצוינת. עצבות ופשטות. 
"לא יודע לומר מה הולך לקרות, אם זה ריח של סוף או רק תקופת מנהרות" - זה מאוד מתאים לי כרגע, המשפט הזה. כי גם אני לא יודעת מה הולך להיות, ונראה לי, איפושהוא, שזה ריח של סוף. סוף של תקופה מדהימה שידעתי שמתישהוא תיגמר. פשוט לא ידעתי מתי.
אז הנה. נראה לי שעכשיו זה קורה.
נקווה שהשנה.


המשפט שתפס אותי:
"לא יודע לומר מה הולך לקרות 
אם זה ריח של סוף, או רק תקופת מנהרות 
מקווה שהשנה נזכר במנגינה"


סופ"ש מהמם.
Shira.T

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה