The most wonderful time of the year.

התקופה שאני הכי אוהבת בשנה הגיע! 
האביב בפתח, החורף נגמר, השמש זורחת, תכף פסח ונדמה שכולם מאושרים ויוצאים מהבתים אחרי החורף. עוד כמה ימים של גשם והשמש חוזרת אלינו ובגדול. השרב בפורים הזכיר לי כמה כיף בקיץ, ללכת בשדרה עם שמלה קצרה ומשקפי שמש, איזה כיף. 

אני אוהבת מאוד שיוטיוב מציע לי מוזיקה, לפעמים הוא ממש לא קולע, אבל לפעמים הוא קולע בול! פתאום הזכיר לי את Petite Meller ואת השיר שכל כך אהבתי.

לחשוב שעברה לה שנה כל כך מהר זה מדהים. רק אתמול היה שנה שעברה. כל כך מרגש וכיף לחשוב שדברים גדולים ומפתיעים ומרגשים מחכים ממש מעבר לפינה, דברים למשל ששנה שעברה לא ידעתי שיקרו והנה הם קרו. 
אני מאזינה ל- Jungle דיי הרבה בחודש וחצי האחרונים ומעולם לא העליתי בדעתי שמדובר בחבורת היפסטרים אנגלים. הקליפים שלהם פשוטים אבל מעולים. השירים שלהם עושים חשק לרקוד וכשרואים את הקליפים ואת הרקדנים, אי אפשר שלא לפזז.

גם את Tycho אני שומעת הרבה. יש בהם משהו כייפי ומרגיע, שעושה לך לרצות לבהות בתקרה או לדמיין שאתה בחופי מקסיקו, או לדמיין את החלומות הכי גדולים שלך. או בקיצור, מוזיקה מעוררת השראה.

גיל 31 בפתח. לא מובן איך זה קרה. אני נורא אוהבת את התגובות של אנשים כשאני אומרת להם את הגיל שלי כשהם בטוחים שאני גג בת 26. מיד אני עונה להם "גם לכם זה יקרה יום אחד". זה מצחיק, הגיל ממש לא מסונכרן עם ההרגשה. אני מרגישה בשנות העשרים שלי.



חדשות משמחות מאוד, הקולקטיב וגרדן סיטי מובמנט יופיעו בפסטיבל פרימוורה. כיף גדול! שתי הלהקות הישראליות האהובות עליי, יחד, בפסטיבל אחד.
מיד חיפשתי הופעות לייב של הגרדן, כי עדיין לא הייתי בהופעה שלהם, ומצאתי את ההופעה בבוילרר רום. פעם ראשונה שאני השמעתי אותם בפוסטר העיניים של כולם נדהמו, מיד שאלו אותי מה אנחנו שומעים. השמעתי את השיר Move On וכל כך נהניתי לספר שהם משלנו, וכך השמועה גדלה והיום אין ערב שעובר בלי הגרדן. אז הנה לכם ההופעה המלאה, תיהנו.



אסיים ב- St. Vincent שמדברת על הנעורים. 

Shira.T

It's All In Your Head

מרץ מתקרב, זה אומר הרבה דברים. כולם טובים, חיוביים ומשמחים (הכל בראש).
כמו למשל יום הולדתי המתקרבת, החופשה השנתית לארה"ב, חגיגות שנה לעצמאות עסקית.
בשנה שעברה בזמן הזה הכרתי לראשונה את Garden City Movment, את MØ, את The War On Drugs (עוד לפני שהשתגעתי עליהם) והסינגל הראשון - OTM - של הקולקטיב מתוך האלבום החדש
בדיוק יצא. השנה כל אלה עדיין בפלייליסט שלי, יחד עם עוד טובים ויפים שנוספו בדרך.

נתחיל בדבר המצוין הזה ששמעתי באחד התכניות של העונה החדשה של בנות. מתחיל לא כמו שנגמר.

\

נמשיך באחד השירים היפים והעצובים שנתקלתי בהם לאחרונה. נדמה לי שגם את זה שמעתי באיזושהיא סדרה, או בעצם ברדיו. לא באמת משנה. שיר דיי מדהים שקורה לכולם להיות אף אחד.

מה שמוביל אותי לדבר הכי הכי יפה ששמעתי בשבוע האחרון. הרבה שואלים אותי איך אני מגיעה למוזיקה. לשיר הזה למשל הגעתי דרך דברים שיוטיוב הציע, שווה להקשיב למה שהוא מציע. הוא יודע.
מסתבר שהשיר הזה קיים לא חודש ולא חודשיים, איכשהוא הוא חמק לי מבין האצבעות. חמק.
כל האלבום מדהים, אבל ללא ספק זה השיר היפה ביותר. גם הקליפ.

גם את השיר הזה שמעתי ברדיו, כשהחלפתי בין הערוצים. מאותם שירים שתופסים ולא עוזבים
 כל כך מהר = דביקים. 

מדהים כמה השירים שלהם דומים, לקח לי דקה שלמה להבין שלא מדובר באותו שיר.

בשבוע שעבר חיפשתי שירים עם המילה אהבה (אל תשאלו למה), מצאתי שיר מקסים שמיכה שטרית כתב. וואלה, הוציא לי את המילים מהלב. "עצם המחשבה שאהבה יכולה למות מאכזבת כל כך". הרבה זמן שחיפשתי את המילים להרגשת האכזבה מאהבה, והנה, מצאתי! אבל האמת שכל פעם האהבה נהיית טובה יותר מהפעם הקודמת. מה שנראה לך שאהבת פעם, היום אתה לא יכול כבר להבין - את מה אהבת?

הכל תלוי במקום ובזמן. לכן, טוב שאהבה נגמרת, כי אם היא הייתה אהבה אמיתית, היא לעולם לא הייתה נגמרת. 

Shira.T

I'm Only Happy When It Rains

בימים קרים וסוערים אלה אני חושבת על החום של יולי אוגוסט. פתאום נורא מוזר שהשלנו מגופנו בדים. עכשיו אנחנו מנסים להתעטף כמה שיותר. להתחמם ולהתקרב. אין דבר נעים יותר מלהיות במקום חם, כשבחוץ קר ורטוב. אני לא באמת רק שמחה כשיורד גשם, זה פשוט נורא התאים לפוסט.
הרבה דברים טובים, יפים ומחממי לב שהכרתי לאחרונה >

איך אני אוהבת את הדרקון הקטן. הכרתי אותם בפסטיבל מוזיקה בפריז - Roch En Seine ומאז הם מלווים אותי באזניות, בבית ובכל מקום שאני רק יכולה.



כשאני מתקלטת, אין ערב שאני לא משמיעה את Mark Ronson. הערב אעשה זאת גם, הפעם עם השיר הזה.

את Tycho כבר מזמן לא שמעתי, אני חושבת שהפעם האחרונה ששמעתי את האלבום המלא (והמעולה) היה באוגוסט בין אזעקה לאזעקה. היום נזכרתי בהם שוב, כשהדלקתי את הרדיו ואוזניי שמעו את הנעימה היפה הזו. 



החדשה המרעישה של היום - ההרכב האדיר MØ מגיע לארץ! בשקט בשקט אנחנו הופכים למעצמת אינדי לא קטנה. רק חסר ש- Alt-J יגיעו וכולם יהיו מרוצים. 8.5.15 בבארבי תל אביב. 

עוד להקה נפלאה שהכרתי בימים האחרונים  ODESZA, דרך האהבה החדשה והממכרת שלי > Radio Kexp (באיחור לא אפנתי בכלל!), איזה כיף וכמה מוזיקה חדשה אני מגלה שם. מומלץ בחום! אין פרסומות, אין מוזיקה הזויה מידיי ואין יותר מידיי דיבורים. Pure Music.

בשבעו שעבר הלכתי לתערוכה של איימי ווינהאוס בבית התפוצות. לא היה משהו מיוחד שלא ידעתי קודם, אבל היה כל כך כיף להיזכר בה ובכמה שאני אוהבת אותה. הכי התחברתי למשפט אחד שלה, זה בטח ידבר לכל מי שלא היה טוב בבית הספר והצליח על אף. 

בהצלחה לקולקטיב המגניב שמופיע ביום הסוער בשנה בבארבי, יש עדיין כרטיס אחד או שניים אם חיפשתם!

נתראה אחרי ב- FOSTER.

Shira.T

איך זיכרון נמחק.

בחמישי האחרון סוף סוף שידרגתי את האייפון שלי.
2,500 תמונות נמחקו. 2,500. ולא מספיק זה, כל הוואטס אפ שלי נחמק. ההודעות, התמונות, הסרטונים. הכל. המוכר בחנות אמר שהכל הולך להימחק והיו לי אולי 30 שניות לחשוב על זה, אבל לא באמת הייתה ברירה. אם הייתי רוצה את התמונות הייתי צריכה לחכות עוד שעתיים וחצי ולא היה לי זמן. חשבתי על זה רגע, והחלטתי לעשות את זה. "תמחק הכל" אמרתי לו וחשבתי, זו הזדמנות טובה ליצור זיכרונות חדשים. קיבלתי וואטס אפ ריק מתוכן. עירום. חדש. 
ואז חשבתי על זה, לאן נעלם הכל? לאן הלכו הזיכרונות שלי. נמחקו להם מפניי האדמה, סוללים את דרכם להתמוססות באוויר, נעלמו כלא היו. כך גם כל זיכרונות הוואטס אפ שלי, שעכשיו מחכה לזיכרונות חדשים, להודעות מרגשות שירטיטו את ליבי, שישברו אותו, שיורידו לו דמעה, שיגרמו לי לחייך. 

באותו הרגע נזכרתי איך כל הזמן גערת בי להוריד את התמונות למחשב ואיך אני עניתי לך שאעשה את זה בקרוב. בלחיצה אחת הכל נמחק. כאילו מעולם לא היינו.

אני נזכרת בימים שכל שיר הייתה לו משמעות. כאילו כל שיר, סימן. ימים בהם חייכנו אחד לשנייה והחלומות היו גדולים. חיוכים מטופשים היו פזורים בחדר. הרגשנו בבית. האוויר היה לטובתנו, אפילו הגרפיטי ברחובות העיר דיבר אלינו. 

החורף הזה מביא איתו משב של חמימות. זוכרת איך בגשם הראשון תמיד אהבתי להריח ולהתרגש מהחורף שמגיע. מיד השירים הפכו להיות חמימים יותר, אפורים. צורמים. מדכאים. שירים שבקיץ האוזן שלי לא רכה מספיק בשביל לשמוע. אני מוצאת את עצמי צועדת בשדרות בן גוריון, עם המעיל השחור הארוך, האזניות ומשקפי השמש אני מוגנת מהעולם. שאף אחד לא ידבר איתי. טורי איימוס באוזניי, מרסקת, נכנסת עמוק להליכה, עכשיו כל צעד משמעותי יותר. אני שמה לב ששרתי חזק ופתאום וכולם מסתכלים, איך אפשר לא לזמזם את השיר הזה?

מסיימת עם האובססיה החדשה שלי - FKA twigs, השירים שלה כל כך חזקים ומשמעותיים, ממכרים. לא מפסיקה לשמוע אותה.

Shira.T