28.4.2012

השירים שעשו לי את השבוע






כששואלים אותי "אז את לא עובדת?" אני עונה "אני עובדת. עובדת על הדברים שלי".
זה שאני לא עובדת במשרד משתע ועד שבע לא אומר שאני לא עובדת, ויותר מזה, היום אני עובדת הרבה יותר ממה שעבדתי כשעבדתי במשרד. 
הראש שלי לא מספיק לחשוב ואני מוצאת את עצמי יושבת על המחשב מעשר בבוקר ועד שמונה בערב, עסוקה. כנראה זה ככה כשהזמן שלך מלא בדברים שמעניינים ואתה אוהב.


כל שנה בעצמאות המשפחה שלי ואני יוצאים לטיול. כל שנה אני סובלת בטיול הזה. אני מקטרת, אני עייפה, אני מזיעה, חם לי ואני רק רוצה לחזור הביתה. 
שנה שעברה הבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני מצטרפת לטיול הזה.
השנה, כששאלו אותי אם אני באה אמרתי שלא. די. למרות כל הריגשי והאכזבה מצידם החלטתי שלא להגיע.
במקום זה הלכתי לרחבת ההופעות החיות של 88FM והרגשתי כל כך טוב, באמת.
באותו הרגע הרגשתי עצמאות אמיתית.


ללכת אחרי הלב שלך זה לא קל, וזה דורש אומץ. הטיול היה מקרה קטן וזניח, אבל הלכתי אחרי הלב. וגם עכשיו כשאני במודע עובדת על הדברים שלי שמעניינים אותי ודבקה במטרות שלי, אני פוגשת במסע המון צמתים בהם אני צריכה לגלות אומץ, התמודדות עם פחד, כאב, חוסר וודאות. איום.


אני אסיים בציטוט יפה של איינשטיין שקראתי השבוע ונתן לי המון השראה וכוח להמשך הדרך:
(אגב, הורדתי את האפליקציה של הציטוטים שלו וזה גאוני, ממליצה)


"Knowledge can take you from A to Z. Imagination can take you anywhere"


דברים שלמדתי את השבוע:
1. לפעמים הדברים הכי הפשוטים הם גם הכי כייפים
2. גם יפו נהייתה מיינסטרים
3. לפני שיוצאים מהבית מוודאים שבטרית האייפון מלאה לפחות עד 80%
4. עצמאות אמיתית היא לעשות מה שאתה אוהב באמת
5. אנשים יודעים מה קורה לי בחיים רק מלקרוא את הבלוג
6. לפעמים הדרך למקום כייפית יותר מהמקום עצמו
7. לחגוג כמו בגיל 16 זה הכי כייף




בזמן האחרון חוזרים לי הרבה זכרונות לא רצויים.
את השיר הזה שמעתי בנסיעה, פתאום, ללא התראה. השיר ששמעתי בחדר לפניי שנתיים, כשהוא ניגן לי אותו. הוא אמר לי "זה שיר ממש יפה, של ה- Doves" ואני חשבתי, Doves זה בכלל סבון, שם מוזר ללהקה. והוא שר, עם עצבות שכזו בעיניים. עוד לא הכרתי אותו אז. ולא ידעתי שהעצבות הזו היא דרך חיים. וחשבתי שאני יכולה להציל אותו מזה. חבל שלא ידעתי קודם שאלו העצובים, לא רוצים להינצל.


כשהוא שר את המילים:
"My God, it takes an ocean of trust
In the Kingdom of Rust"


שאלתי את עצמי אם הוא מנסה להגיד לי משהו. בדיעבד אני חושבת שאולי הוא באמת רצה להגיד לי משהו, למשל שהוא צריך אוקיינוס של אמון, בממלכה של חלודה. הגיוני. 
שיר יפה של ה- Doves. ובדיוק היום קניתי אחלה סבון גוף של דאב, מצחיק. 



שוטטתי לי במוסיקה של האייפון עד שהגעתי לגברת הנהדרת PJ Harvey. וכשהגעתי ידעתי.
השיר הזה. המילים. הלחן. הכל ביחד מרטיט לי את הלב. 
יש משהו בלשמוע שיר מסויים במצב מסויים שתמיד מחזיר אותך לשם. תמיד. גם אחרי הרבה שנים, אתה תמיד תזכור איפה הייתה הפעם הראשונה ששמעת את השיר הזה.
המשפט שתפס אותי:


"We wanted to find love
We wanted success
Until nothing was enough
Until my middle name was excess
And somehow I lost touch
When you went out of sight
When you got lost into the city
Got lost into the night"

קליק לאתר: http://www.pjharvey.net



The Knife הם להקה שוודית שעושים אחלה מוסיקה אלקטרונית.
מספיק שיר אחד בכדי לדעת שאני רוצה כבר לשמוע את השני, והשלישי.


קליק לאתר: http://theknife.net/



השיר הזה. מאותם השירים שאני לא יכולה להישאר אדישה אליהם.
יש משהו שסוחף אותי ברוק/פופ אינדי, שמתחבר אליי כמו כפפה ליד וכמו מכסה לסיר, שכשאני שומעת אני יודעת שזה בדיוק, אבל בדיוק מה שאני אוהבת. 
הם זמר וזמרת מניו יורק, שעשו קליפ מאוד יפה מלא בצלילים טובים.
יש לי הרגשה שנשמע אותם הרבה כאן בזמן הקרוב. 
יאללה, לצלול.


קליק לאתר: http://www.cultscultscults.com



אחרונים חביבים שיסגרו את הפוסט הזה יהיו הגאונים מלוס אנג'לס -Foster The People.
הם עונים לי על הצרכים. 
גם מגניבים מספיק בשביל להישאר איתם, גם שירים מעולים, גם מילים נוגעות. אני כבר לגמריי מכורה אליהם. 

קליק לאתר: http://www.fosterthepeople.com



אחלה שבת.
Shira.T

2 comments:

  1. את כותבת מקסים וחכם, הדברים שלמדת השבוע מאוד מדוייקים. במיוחד ה- 80%, וכן, לעבוד על הדברים שלך זה הכי עבודה בעולם!

    השבמחק