הזמן לא כואב לה והיא לא מפחדת. נינט.

הפוסט הזה מוקדש לכם, אתם, שנתקעתם אי שם לפני שמונה שנים, בגמר כוכב נולד, כשנינט שרה את "ים של דמעות" והחלטתם כבר אז שהיא לא בשבילכם.

אתם שחושבים שנינט "ממוסחרת", לא מוכשרת, בסה"כ פליטת ריאלטי, מעפנה, בובה על חוטים, אנורקסית ועוד.

זה בדיוק בשבילכם.

לומר את האמת, מהשנייה הראשונה שעיניי פגשו את הדבר המופלא הזה שקוראים לו נינט, התאהבתי.

נינט עברה כל ך הרבה תהפוכות, אבל יותר מזה, נינט פיתחה את עצמה ובגדול.

היא מנגנת, כותבת ומלחינה.

תגידו מה שתגידו, נינט מוכשרת, על זה אי אפשר להתווכח.

ביום חמישי זכיתי להיות בהופעה שלה באוזן בר, זו הפעם השנייה שאני צופה בהופעה של נינט. זה כל פעם רק הולך ומשתפר. אני מנסה להסביר את התופעה הזו שנקראת נינט: היא פשוט מהפנטת, אתה מסתכל עלייה ואתה רוצה להיות כמוהה, להתלבש כמוה, לשיר כמוה, לנגן כמוה, לזוז כמוה. נינט מהפנטת אותך עד שאתה מוצא את עצמך חצי שעה על קצות האצבעות מסתכל עלייה בחיוך גדול ומחכה לרגע שהיא תסתכל עלייך. ותחייך.

מדברים. אחד השירים היותר טובים של נינט מהדיסק "קומיוניקטיבי":

איך אני שוב נופלת לשם
מסתכלת במראה
אותו פרצוף ולפעמים
רוצה להיות לרגע מישהו אחר
בלי לנסות ולהבין את העולם
להיות טיפשה
ורק להיות

כשאתה כאן.

שיר נפלא שאני אישית מאוד מתחברת אליו: כאן נינט מבצעת אותו בגרסא שונה, ולטעמי, יפה הרבה יותר.

כשאתה כאן, אז פחות

כשאתה כאן, אז פחות

אני משתוללת, כמו חיה פצועה

אולי לא כולכם יודעים, נינט מעריצה גדולה מאוד של Jeff Buckly.

 היא מכנה את עצמה "נערת Jeff Buckly". כאן היא מבצעת את השיר הללויה, לי אישית ירדו כמה דמעות כשראיתי ושמעתי את הביצוע המרגש הזה.




לאוהבי Jewel כמוני (לפחות Jewel של פעם), נינט מבצעת את Foolish Games באופן כמעט מושלם.

אם אני אלך, סוף סוף אני אלך.

לא תמצא אותי. 

גם אם תחפור מתחת לאדמה.

גם אם תשכור מסוק.

הזמן לא כואב לי, אני לא מפחדת. לחיות. אני פורחת.

גם אם נדמה לך שלא.

אני כן.

מצויינת את.

תראי לו מה זה. שיחפש.

למי שעוד לא צפה בפרק המצוין של רד בנד מארחים את נינט, קדימה.

אחד הקאברים היפים ביותר ששמעתי. High & Dry של רדיוהד.

לסיכום, חשוב לי להבהיר דבר קטן.

לא כולכם חייבים לאהוב את נינט. לא את המוזיקה שלה. לא את מה שהיא מייצגת עבורכם. לא את השיער שלה ולא את הקול שלה. זה לא העניין ואני לא פותחת פה קמפיין הערצה לנינט.

אני פשוט חושבת שהמון ממכם, "שונאי נינט", נמצאים בתוך בועה, או יותר נכון קונספט או אנטי מסויים שפיתחתם נגדה. אולי זה בגלל כוכב נולד, אולי זה בגלל התספורות, אולי זה בגלל גדי אלימלך ואולי זה בגלל ההתעסקות בה. יש אלפי סיבות. 

בזמן שאתם שקועים בקונספט הלא מפותח הזה, נינט עשתה כל כך הרבה. היא כבר לא הבחורה מניצנים. היא כל כך הרבה יותר מזה. 

בינתיים, אלו שתוקעים זה אתם, זה לא היא. תפתחו קצת, מה איכפת לכם?

אל תהיו שקועים בתבניות המעפנות האילו. אתם מפסידים כישרון גדול.

נינט רוקיסטית מתמיד:

כל כיוון/ רוקפור

כל כיוון שבו הלכנו

לא הוביל לשום מקום

בימים שעוד חשבנו

שנעצור את השעון

זמן עבר מול העיניים

אתמול נראה פתאום כל כך רחוק

זרי פרחים שנשכחו

נבלו עוד באותו היום.

בלי לדעת לאן עכשיו

אתם ממשיכים לצעוד

במבט לאחור

את הכל תיראו.

אולי היה כבר מאוחר מדי

להישבר ולעזוב הכל

רצינו להמשיך ללכת

כי לא נשאר יותר לאן לחזור.

כל כיוון שבו הלכנו

לא הוביל לשום מקום

רק רסיסי חלום שנשברו

מערבולות מילים, תעתועי חלום

בדממת המצולות בעיניים עצומות

שקט מהדהד קירות,

הד חוזר ולא יכול לצאת

שבוע טוב,

Shira.T